צ'אדור נוטף מי גשם – ריטה יהאן פרוז

הסיפורים היפהפיים של ריטה הם סיפורי משפחה נודדים. בין טהראן של עידן שחלף, על שכונותיה ופרווריה, לישראל של שנות השבעים, ארץ העולים והמהגרים. שמועות חמקמקות, התלחשויות בסתר וחלומות שהמציאו את עצמם מוצאים את מקומם בסיפורים. בכולם תוססים חיים של אהבה וקושי, פגיעות אנושות, חסד וצחוק. ריטה מכירה את גיבוריה לפרטי פרטים. דודה גוֹלנאר, המלאך המושיע נאהיד בת החמשעשרה, שצחוקה מבעבע כמו חופש אבא, אימא, האחיות וריטה עצמה שֵדֵי הבית הנוראים והרוכלים שחטפו אותה ברחוב המהפכנות הציונית של אבא, המחלה, אהבתו לששבש ולשירה פרסית דיירי הבלוק ברחוב ביאליק ברמת השרון שלוש  החברות הטובות, עם חלומות הזוהר והחזרות לפני עצי הפרדס ומה זה בשבילה, בשביל ריטה, לשיר. בקול ספרותי רבהבעה והומור היא פורשת עלילות בתשוקה, מתבוננת בהן כמו מבעד לעינית קלידוסקופ וממשיכה לגלות בהן עוד ועוד. מאז פריצתה לתודעת הקהל ב1986, ריטה יהאן-פרוז, מהאהובות בזמרות הארץ, משתייכת לפנתיאון הזהב של המוזיקה הישראלית. צאדור נוטף מי גשם הוא ספרה השני. קדם לו הלב של שירז, ספר לילדים, שתורגם וראה אור באנגליה, ארצות הברית ויפן."מבעד לחלון אני נאחזת בענפי עץ התות, משתלשלת ויורדת לחצר. בשתיקה, משתדלת לא להשמיע כל רחש, אני צופה בדָריוּש כשהוא מטפס על הסולם וממנו למרפסת וממנה אל הגג. לבוש בפיגמת הפסים שלו, יחף, הוא מהלך על גגות בתי השכנים לאורו של הירח, עיניו פקוחות לרווחה אבל תודעתו ישנה "האוטובוס נוסע כבר שעות ארוכות. מישהו קורא, הנה!" וכל הנוסעים מזדקפים ומקרבים את פניהם אל החלון. אני נמתחת למעלה ומרימה את ראשי. גם אני רוצה להשקיף על המראה המפתיע של כחול וטורקיז עז שנמתח מקצה לקצה, מתחת ליריעת השמיים. זאת הפעם הראשונה שאני רואה את הים."