מקום לאהבה אחת – וסר-אוחיון כלנית

הנעליים של נעמי כבר שחוקות מרוב הליכה, הלוך ושוב, בין הקריות לצ'ק-פוסט. לא אכפת לה שמציעים לה נדבה או זורקים לה סנדוויץ' מאוטובוס חולף: יום יום, כבר חמש-עשרה שנה, היא חורשת את הכביש, מחפשת הסבר לאסון שהחריב את חייה.

תמר מתעקשת לעבור מדי בוקר בצומת הכי עמוס בקריות. מאז שגילתה את הגרפיטי שריססו בטרמפיאדה, היא מוכרחה לוודא שהוא לא נמחק. מניסיונה המר היא כבר יודעת, אם לא תקפיד על כך יום יום, הסוף יהיה רע.

השאיפות של סשה צנועות הרבה יותר. היא רק רוצה להחזיר למוטב את אחותה מרינה, כוכבת פורנו בהתהוות, ולהשיב לעצמה את הירושה של אביהן התמהוני.

על האספלט הרוחש של כביש עכו-חיפה נרקם רומן בשלושה קולות – קולות ישראליים חד-פעמיים, שאינם חדלים להפתיע, להצחיק ולרגש.