מומו

למומו אין בית, וגם לא אבא או אמא, אבל יש לה המון חברים.
כי עם מומו המשחקים הופכים מרתקים יותר, הריבים נפסקים, והסיפורים ממריאים על כנפי הדמיון.
עד שיום אחד האדונים האפורים מגיעים אל העיר והכול משתנה.

מומו מגלה שחבריה הולכים ומאבדים את אחד הדברים היקרים ביותר – את הזמן, והיא היחידה שיכולה להציל אותם.
האם תצליח מומו לגבור על צבא האדונים האפורים כשכל מה שיש לה הוא פרח שעות קסום וצבה שיודעת לחזות את העתיד?
מומו ראה אור לראשונה ב־1973 וזכה מייד בפרסים ובביקורות נלהבות. הספר עובד לסרטים, למחזות, לתסכיתי רדיו ולאופרה.
הוא תורגם לראשונה לעברית בשנת 1983.

התרגום החדש של חנה לבנת הוא הזדמנות להתוודע אל יצירת המופת של מיכאל אנדה, שהיא זוהרת וחד־פעמית כמעט כמו זמן החיים עצמו.
מיכאל אנדה, מגדולי הסופרים במאה העשרים, היה גם מחזאי, מבקר קולנוע ופילוסוף.
ספריו הרבים, ובהם ג'ים ונהג הקטר והסיפור שאינו נגמר, נחשבים לפסגות ספרות הילדים והנוער.
במומו הוא מציג רעיונות פילוסופיים מורכבים בדרך ייחודית ופיוטית.
הספר טומן בחובו גם ביקורת על החברה המודרנית שמקדשת הצלחה על פני חברות, יופי והנאות פשוטות, והוא רלוונטי לימינו כמו ליום שבו נכתב ואף יותר.