אייבי ובין

מֵהָרֶגַע שֶׁהֵן רוֹאוֹת אַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה, אַייבִי וּבִּין יוֹדְעוֹת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִהְיוּ חֲבֵרוֹת.
אֲבָל כְּשֶׁבִּין מִסְתַּבֶּכֶת בְּצָרָה, דַּוְקָא אַייבִי הִיא זוֹ שֶׁעוֹזֶרֶת לָהּ.
יַחַד הֵן יְגַלּוּ שֶׁאֶת הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה מוֹצְאִים לִפְעָמִים בַּמָּקוֹם הֲכִי לֹא צָפוּי.
אַייבִי וּבִּין הֵן הַגִּבּוֹרוֹת הַמַּצְחִיקוֹת וְהַפְּרוּעוֹת שֶׁל סִדְרַת סִפְרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁכָּבְשָׁה אֶת אַרְצוֹת הַבְּרִית. זֶהוּ הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה, וְהוּא יְדַבֵּר אֶל לִבָּהּ שֶׁל כָּל יַלְדָּה.