אייבי ובין מכרחות לרקוד

אַייבִי וּבִּין רוֹצוֹת לִרְקֹד! רִקּוּד זֶה כֵּיף וְהִשְׁתּוֹלְלוּת. כָּכָה לְפָחוֹת הֵן חוֹשְׁבוֹת, עַד שֶׁהֵן מַגִּיעוֹת לְחוּג הַבָּלֶט שֶׁל מָדָאם ג'וֹי, שֶׁרוֹצָה שֶׁהֵן יְעַגְּלוּ זְרוֹעוֹת וְיַעֲשׂוּ פְּלִייֶה. אַייבִי וּבִּין מְבִינוֹת שֶׁהֵן עָשׂוּ טָעוּת אֲיֻמָּה, אֲבָל כְּשֶׁמָּדָאם ג'וֹי מוֹדִיעָה לָהֶן שֶׁבָּרֶסִיטָל הַחֲגִיגִי הֵן עוֹמְדוֹת לִהְיוֹת זוּג דְּיוֹנוּנִים, הֵן מְבִינוֹת שֶׁהֵן חַיָּבוֹת לָצֵאת מִזֶּה. מִיָּד. וְכָל הָאֶמְצָעִים כְּשֵׁרִים.
אַייבִי וּבִּין בִּכְלָל לֹא דּוֹמוֹת, אֲבָל הֵן הַחֲבֵרוֹת הֲכִי טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, וְהֵן הַגִּבּוֹרוֹת הַמַּצְחִיקוֹת וְהַפְּרוּעוֹת שֶׁל סִדְרַת סִפְרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁכָּבְשָׁה אֶת אַרְהַ"ב, וְעַכְשָׁו גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל. אַייבִי וּבִּין מֻכְרָחוֹת לִרְקֹד הוּא הַסֵּפֶר הַשִּׁשִּׁי בַּסִּדְרָה.