הנמלה פיסטינה והקוסקוס

"אֲנִי מָצָאתִי," פִּיסְטִינָה עָנְתָה.

"אָז אֲנִי אַחְרָאִית וַאֲנִי מַחְלִיטָה."

מָה הֲיִיתֶם עוֹשִׂים אִם הֲיִיתֶם מוֹצְאִים אוֹצָר נִפְלָא? שׁוֹמְרִים הַכֹּל לְעַצְמְכֶם אוֹ נוֹתְנִים גַּם לַאֲחֵרִים לֵהָנוֹת מִן הַמְּצִיאָה?

פִּיסְטִינָה, נְמָלָה אַחְרָאִית וַחֲרוּצָה (בְּדֶרֶךְ כְּלָל), נִתְקֶלֶת פִּתְאֹם בְּאוֹצָר אֲמִתִּי.

מָה תַּעֲשֶׂה פִּיסְטִינָה? מָה יַעֲשׂוּ חַבְרוֹתֶיהָ לַקֵּן?

בְּשָׂפָה קוֹלַחַת וּמַצְחִיקָה מְסַפֵּר יוֹאָב כַּ"ץ סִפּוּר שֶׁגַּם אִם הוּא עוֹסֵק בִּנְמָלִים, הֲרֵי שֶׁהוּא מֻכָּר הֵיטֵב בְּכָל בַּיִת. גַּם בַּבַּיִת שֶׁלָּכֶם.

יוֹאָב כַּ"ץ הוּא סוֹפֵר וּמְתַרְגֵּם. הַנְּמָלָה פִּיסְטִינָה וְהַקּוּסְקוּס הוּא סֵפֶר הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ.