בעוד לילה – טבול ראובן

ליל כסלו סחוּף רוחות וגשם מטלטל בניין ירושלמי אחד משלוותו: בלילה הזה יצֵאו כל דיירי הבניין למסע של גילוי וכיסוי שאל קִצו יגיעו שונים משהיו. סיפוריהן של הדמויות שלובים ומשתקפים זה בזה כפנים שונות של אותו הסיפור.

בקומה הראשונה גר ר' יודה, אלמן מבוגר. חפציו כבר ארוזים ובקרוב הוא עומד לעבור לדיור מוגן. להפתעתו הוא מגלה כי איבד את מפתח ביתו ונאלץ לבלות את הלילה ברחובות העיר, מלווה בחבורה של טיפוסים משונים שנאספו סביבו. בקומה שמעליו גר אורי הצעיר. כותב וקודח וחולם, מבקש לפצח את סוד המילה הנכונה, ובינתיים מתפרנס מתליית מודעות – אבל ושמחה – על לוחות ברחבי העיר עם שותפו לעבודה, ר' שלמה אברהם הגרֵ הצדיק. בקומה השלישית גרה תמר עם שלושת ילדיה, שבעלה–אהובה קם יום אחד ונעלם. והיא עוד מחכה לו. טלפון אחד שולח אותה אל הרחובות הגשומים במרוצה נרגשת, מתנשפת. הלילה היא חייבת למצוא אותו. ומעל כולם גרים בעלי הבניין כולו, הזוג שטיינברג הקשיש, רבקה ונחום ניצולי השואה. כל אחד מהם אוהב וחומל ושותק ושומר מזולתו סוד גדול שמעולם לא נחשף. ייתכן שאינם מי שחשבו שהם. הלילה יתהפכו חייהם.

וכולם בודדים ומחפשים וכמהים, וכולם סודות המשתוקקים להתגלות, וכולם מבקשים לדעת מנין באו, לאן הם הולכים, ובפני מי הם עתידים לתת דין וחשבון.

בעברית יהודית חדשה ועתיקה, מפליא ראובן טבול לצייר את ירושלים– של–לילה כפרדס רב קסם וסוד, ורוקם דמויות ועולמות מלאי בדידות ותקווה, תוגה וכיסופים, וחסד אנושי נוגע ללב.