תחנת ויקטוריה – יאיר הראל

במהלך נסיעה ברכבת, שלומי נעלם. חברו, המספר את סיפורו, מחפש אחריו במסע מעגלי באותו קו רכבת, במשך זמן לא מוגדר. פרטים עדינים ומרומזים מפתיעים את הקורא וטווים אט-אט את אריג הסיפור היפה הזה.

באמצעות פיסות זיכרון, ספק-זיכרונותיו, ספק-זיכרונות חברו הנעלם, מצייר המספר העלום את סיפורו של שלומי ביד אמן, ובכך, כביכול משמר את זכרו ואת חייו.

במהלך מסע החיפוש מופיעה נוגה, אהובתו של שלומי ותורמת אף היא מזיכרונותיה עליו. אך התוודעות של שני החברים בסיפור כה משולבות זו בזו עד שאהבתו המתעוררת של המספר לנוגה החיה מתערבת בזיכרון האהבה שחש אליה חברו.

זהו סיפור מרגש על אהבה ועל פרידה,על זיכרון ושכחה. באמצעות שפה המהלכת קסם על הקורא ועלילות מגוונות, מעורר הסיפור שאלות הטורדות כל אחד מאיתנו: ומה אם היה אחרת? מה אילו ניתן היה, באמצעות הזיכרון, לשנות את אירועי העבר? ומה בעצם נותר לנו לבד מהדמיון הכל-יכול ואמנות המספר היודעת לברוא מחדש עולם ובכך להציל את גיבוריו.