תור הפלאות – אהרן אפלפלד
₪89.00
ברונו, נער מתבונן ורגיש, ואמו חוזרים ברכבת־לילה, ב"קרון שמור עם מושבים יציבים, מפיות לבנות, רקומות, במקום המיועד לראש". לאחר זמן מה נכנסת לקרון מלצרית, נערה צעירה, ו"החלה מגישה קפה־לילה ועוגות גבינה".
לתוך הסצנה השלווה והאנינה הזו, המייצגת את הווי החיים של השכבה היהודית הבורגנית בממלכה האוסטרו־הונגרית, משלב אהרן אפלפלד רכיבים מאיימים המעידים על כך כי הנסיעה הזו, המתרחשת על סף מלחמת העולם השנייה, שונה מקודמותיה והיא מבשרת נסיעה אחרת, זו החותמת את החלק הראשון של הרומן, שבה רתוקים האם והבן ל"רכבת־המשא ששעטה דרומה".
החלק השני של תור הפלאות מתרחש "ככלות הכל ולאחר שנים רבות", כשברונו חוזר "אל עירו, אל עיר מכורתו". אבל ברונו זה שונה מאוד מברונו הנער, ואף עירו השתנתה מאוד. היא אותה העיר ואף על פי כן אחרת לגמרי.
תור הפלאות ראה אור לראשונה ב־1978 והוא מהווה אבן דרך בסיפורת של אפלפלד. הגיעו כאן לגיבושם כמה מהעמדות ההגותיות וכמה מהעקרונות הפואטיים האופייניים ליצירתו הבשלה של הסופר. ביניהם: לא את הכול יש לעצב, יש עניינים כמו הזוועות במחנות, שמוטב לשתוק עליהם. יש לחוס על כבודו של האדם ולא לחשוף את כיעורו בשעה שהוא לפות בציפורניו של הטורף. הילד, משום רעננות מבטו ומשום פנימיותו הנקייה מדעה קדומה, מסוגל לעתים לראות רחוק יותר מעינו המשוחדת של המבוגר. היהודי במלחמת העולם השנייה נרצח משום יהדותו, אך באותו זמן כבר היה במעבר אל ההתבוללות. דווקא בשעת דמדומים זו הואשם ונדון על אמונה שכבתה בו. זו הטרגדיה של היהודי המודרני.
ולבסוף, התרבות האירופית היא מעטה נאה אבל דק – מתחתיו שורצים הדמונים.
קיים במלאי
לילה של חלומות אסורים - פרוסט ג׳אנין
ביבי סיפור חיי - בנימין נתניהו
הדאנג'ן - שאריס סינקלייר
ודרך אין אחרת - אביחי ברג
שני יומנים 1973 - ג'קי חוגי
החוש המוסרי - ג'יימס ק' וילסון
גבירותיי ורבותיי, מהפך - משה פוקסמן
השותף - רוזי דאנן
בריונים - בן שפירו
הקסם - רונדה בירן
במקרה הלא סביר - ל׳.ג׳יי. שן
12 כללים לחיים - ג'ורדן ב. פיטרסון
ארוכה הדרך הביתה - ג'סה הייסטינגס
ההוראה - קוירק מתיו
האביב של בנות ספרינג - אנה טוד
הסירנה - טיפאני רייז 

