שייטת 13 – מייק אלדר

14 בפברואר, 1988. רעש התפוצצות עז מחריד את נמל לימסול בקפריסין. "אוניית השיבה", הפרובוקטיבית, שהיתה אמורה להתסיס את דעת הקהל העולמית בשיט של מאות מגורשים על סיפונה, לא הפליגה לדרכה מעולם. ממשלת ישראל לא אישרה מעולם שיד ישראל היתה בדבר.

1981. בסדרת פשיטות נועזות משמידים לוחמי הקומנדו הימי ספינות מחבלים העוגנות בנמ לי לבנון. "אני אוהב אותם," אומר רפול אחרי עשרים מבצעי טיבוע מזהירים של "רוחות הקודש", ומעניק את צל"ש הרמטכ"ל ליחידה כולה.

אפריל, 1980. מבצע "מתח גבוה" מסעיר את הרוחות. במקום מוסתר היטב, בשפך הזהרני, שניתן היה להגיע אליו בשחייה בלבד, הושמד בסיס קדמי של חוליה, שהיתה בדרכה לבצע פיגוע ראוותני. באותה פעולה נהרס גם בסיס – האם בלב הפרדסים. 15 מחבלים נהרגו, ביניהם גם מפקד חוליית הפיגוע.

שייטת 13- זהו סיפורה של יחידת עילית אפופת הילה של סודיות ומסתורין, שלוחמיה, "אנשי הצפרדע" הינם אנונימיים, מצטיירים בעיני הציבור הרחב כיחידי – סגולה העושים את מלאכתם בעולם – הדממה של המצולות, פוגעים במטרתם ושבים ונעלמים בשקט בין גלי – הים. ימים ולילות הם עושים לאורך חופי האויב כדי למנוע ממחבלים לצאת מבסיסיהם בדרך הים לבצע את זממם. זהו סיפורם של לוחמים שרוב פעולותיהם שקטות, חשאיות, לאו – דווקא הרואיות, אבל כל אחת מהן הוסיפה, ועדיין מוסיפה, נדבך לחומת הביטחון של המדינה.

הספר, פרי ניסיון אישי עשיר, מחקר מעמיק ועשרות ראיונות, מתרכז בעיקר בפעילות המבצעית היזומה של הקומנדו הימי ובהיתקלויות החריגות עם האויב, במלחמות ובעתות שגרה. לראשונה נחשפות עלילות היחידה יוצאת – הדופן מימי בראשית ועד היום, לרבות פעולות, כלים ואירועים שלא נודעו ברבים עד כה. אלה שזורים בסיפוריהם האישיים של לוחמי היחידה ומפקדיה, שרובם ככולם שמחו להתראיין וסיפרו בהתלהבות על הצלחות ועל כישלונות, על מעשי קונדס, על פחדים וחששות ועל גאוות יחידה במיטבה.