נדודי שינה – מיכאל עומר

אסור‭ ‬להירדם, ‬אסור‭ ‬לחלום,‬ ‭ ‬אסור‭ ‬להיתפס‭…‬

ענת‭ ‬ידעה‭ ‬שהקיץ‭ ‬יהיה‭ ‬נורא: ‬לא‭ ‬רק‭ ‬שהיא‭ ‬נאלצה‭ ‬לעזוב‭ ‬את‭ ‬חיפה‭ ‬ואת‭ ‬כל‭ ‬החברות‭ ‬שלה‭ ‬ולהתחיל‭ ‬הכול‭ ‬מחדש, ‬אלא‭ ‬שההורים‭ ‬שלה‭ ‬החליטו‭ ‬לעבור‭ ‬למקום‭ ‬שאף‭ ‬אחד‭ ‬לא‭ ‬שמע‭ ‬עליו‭ ‬ושמו‭ ‬כפר‭ ‬שרה. ‬ועוד‭ ‬לבית‭ ‬בלי‭ ‬מזגן, ‬ועם‭ ‬שכנים‭ ‬מוזרים. ‬

המצב‭ ‬מדרדר‭ ‬עוד‭ ‬יותר‭ ‬כשענת‭ ‬מתחילה‭ ‬לחלום‭ ‬שוב‭ ‬ושוב‭ ‬את‭ ‬אותו‭ ‬חלום‭ ‬מטריד‭ ‬ומתעוררת‭ ‬לקול‭ ‬שריקה‭ ‬שבוקעת‭ ‬מהאפלה. ‬כשהשינה‭ ‬הופכת‭ ‬לסיוט, ‬היא‭ ‬מעלה‭ ‬סרטונים‭ ‬ופוסטים‭ ‬לבלוג‭ ‬הקבוע‭ ‬שלה‭ ‬ומנסה‭ ‬לעבור‭ ‬את‭ ‬הלילה‭ ‬בשלום‭… ‬
עד‭ ‬מהרה‭ ‬השריקות‭ ‬והחלומות‭ ‬מתגברים, ‬וענת‭ ‬מבינה‭ ‬שהיא‭ ‬חייבת‭ ‬לשים‭ ‬לזה‭ ‬סוף. ‬בעזרת‭ ‬יותם‭ ‬ואלמוג, ‬החברים‭ ‬החדשים‭ ‬מבית‭ ‬הספר‭, ‬היא‭ ‬יוצאת‭ ‬לגלות‭ ‬מה‭ ‬קורה‭ ‬בין‭ ‬הצללים‭ ‬שמתחת‭ ‬לחלון‭ ‬שלה. ‬היא‭ ‬לא‭ ‬יודעת‭ ‬שבכפר‭ ‬שרה‭ ‬לא‭ ‬כדאי‭ ‬להסתובב‭ ‬בחוץ‭ ‬בלילות‭… ‬