מעשה בלילדה בודדה

יָרֵחַ, יָרֵחַ, סַפֵּר לִי סִפּוּר,
סַפֵּר לִי סִפּוּר שָׂמֵחַ!
וְאַל־נָא תַּגִּיד, זֶה אָסוּר וְזֶה אָסוּר
וְאַל־נָא תַּגִּיד, עַתָּה אֵין לִי פְּנַאי
וְאַל־נָא תַּגִּיד, סִפַּרְתִּי לָךְ דַּי
סַפֵּר לִי סִפּוּר, יָרֵחַ!

יַלְדָּה קְטַנָּה וּנְחוּשָׁה פּוֹנָה אֶל הַיָּרֵחַ וּמְבַקֶּשֶׁת סִפּוּר. אֲבָל הַיָּרֵחַ לֹא נַעֲנֶה מִיָּד, אָז בֵּינְתַיִם הִיא מְסַפֶּרֶת לוֹ סִפּוּר מִשֶּׁל עַצְמָהּ — עַל טַבַּעַת קְסָמִים, שְׁלוֹשָׁה גַּמָּדִים, שְׁנֵי כּוֹכָבִים, יָרֵחַ אֶחָד וְ… יַלְדָּה!

מַעֲשֶׂה בְּיַלְדָּה בּוֹדֵדָה הוּא שִׁיר־סִפּוּר יָדוּעַ וְאָהוּב שֶׁל מִרְיָם יָלָן־שְׁטֶקֶלִיס, מִגְּדוֹלֵי הַמְּשׁוֹרְרִים וְהַסּוֹפְרִים הָעִבְרִיִּים. אַיָּה גוֹרְדוֹן־נוֹי, מִבְּכִירֵי הַמְּאַיְּרִים בָּאָרֶץ, הֶעֱנִיקָה לַיְּצִירָה הַקְּלָסִית פַּרְשָׁנוּת רַעֲנַנָּה וְאוֹפְּטִימִית.