מנהרת הזמן 52 – ויהי בימי אחשוורוש

68.00

הַפַּעַם הִגַּעְנוּ לְמִנְהֶרֶת–הַזְּמַן בְּתַחְפּוֹשׂוֹת, בְּדַרְכֵּנוּ אֶל שׁוּשַָן הַבִּירָה.אֲבָל לָמָּה הַמִּנְהָרָה סוֹגֶרֶת אֶת הַפֶּה שֶׁלָּהּ וְלֹא נוֹתֶנֶת לָנוּ לְהִכָּנֵס? וְאֵיךְ הִצְלַחְנוּ בְּכָל זֹאת לְהַגִּיעַ לֶעָבָר?וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ, יְלָדִים שֶׁל הַיּוֹם, עִם מַחְשֵׁב, טֶלֶפוֹן סֶלוּלָרִי וְהַכֹּל, הָיִינוּ לְפֶתַע חֵלֶק מִתּוֹךְ מְגִלַּת אֶסְתֵּר שֶׁמּוֹפִיעָה בַּתָּנָ"ךְ.הָיוּ הַרְבֵּה מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת בַּמְּגִלָּה שֶׁלָּנוּ.הָיִינוּ בְּנֶשֶׁף בְּהַרְמוֹן הַנָּשִׁים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּבֵית–הָאֲסוּרִים. הָיִיתִי עוֹזְרוֹ שֶׁל הַסָּרִיס שׁוֹמֵר הַפִּילַגְשִׁים, וְשׁוּב הָיִיתִי בְּבֵית–הָאֲסוּרִים. קָרְאוּ לִי אֲפִלּוּ וַיְזָתָא.זֶרֶשׁ, אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָמָן הָרָשָׁע, אֲפִלּוּ הוֹסִיפָה לַצִּיּוּר שֶׁל עֵץ הַתְּלִיָּה שְׁנֵי עֲנָפִים, שֶׁהָיוּ מְיֹעָדִים לִי וּלְשָׁרוֹן.אֲבָל אֲנִי הִכַּרְתִּי אֶת הַמְּגִלָּה, וְיָדַעְתִּי לְמִי הִתְכַּוֵן הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁשָּׁאַל אֶת הָמָן, "מָה לַּעֲשׂוֹת לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ?" וּמִי יִתָּלֶה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עַל עֵץ גָּבוֹהַּ.

קיים במלאי

אתר זה עושה שימוש בעוגיות (Cookies) לצורך תפעול שוטף ותקין בהתאם למדיניות הפרטיות