מנהרת הזמן 17 – אלוף הבריחות

זָחַלְנוּ וְזָחַלְנוּ וְזָחַלְנוּ, וְלַמִּנְהָרָה כְּאִלּוּ לֹא הָיָה סוֹף. וְאָז שָׁמַעְנוּ קוֹלוֹת, וְהֵבַנּוּ שֶׁיֵּשׁ עוֹד אֲנָשִׁים בַּמִּנְהָרָה. עוֹד אֲנָשִׁים בְּמִנְהֶרֶת-הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ? מִי הֵם? הַאִם סוֹד הַמִּנְהָרָה הִתְגַּלָּה? אַחַר כָּךְ הֵבַנּוּ שֶׁיֵּשׁ בִּכְלָל שְׁתֵּי מִנְהָרוֹת, שֶׁהָאֲנָשִׁים חָפְרוּ אוֹתָן מֶטֶר אַחֲרֵי מֶטֶר בִּידֵיהֶם. וְאָז הִתְבָּרֵר שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל בְּרִיחָה מִבֵּית-כֶּלֶא. לָמָּה אֲנַחְנוּ בְּבֵית-כֶּלֶא? לָמָּה הַבּוֹרְחִים מִתְפַּלְּאִים שֶׁאֲנַחְנוּ לְבָנִים? אֵיפֹה אֲנַחְנוּ? לוֹח ֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת גֹּרְשׁוּ לְאַפְרִיקָה, אֲבָל לֹא זֶה מָה שֶׁיִּשְׁבּוֹר אוֹתָם. הֵם הֶחְלִיטוּ שֶׁאֶפְשָׁר לִבְרוֹחַ מִכָּל מָקוֹם, שֶׁחוֹבָה לִבְרוֹחַ, כְּדֵי לַחְזוֹר לָאָרֶץ וּלְהַמְשִׁיךְ בַּמִּלְחָמָה לְמַעַן מְדִינָה יְהוּדִית. וַאֲנַחְנוּ הִצְטָרַפְנוּ אֲלֵיהֶם, וְכָל כָּךְ רָצִינוּ שֶׁיַּצְלִיחוּ.