מישהו לרוץ איתו – דויד גרוסמן

'מישהו לרוץ אתו' הוא סיפור מתח, וחיפוש, ואהבה. אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש-עשרה, נעקר משגרת-יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת-סיכוי: לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים – והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר. כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו – סיפורה של תמר, נערה בודדה וסוערת, שנלכדה בסבך של עולם אפל ומסוכן, ונאבקת בו באומץ.    

לתמר תוכנית-הצלה נועזת, כמעט מטורפת, ולאסף הנדהם והמוקסם אין ברירה אלא להילכד איתה בסיפור שלה, לרוץ איתה עוד לפני שהוא פוגש אותה ממש. לשניהם יהיו אלה ימים של מסע אל גבולות ההעזה, הנדיבות וההקרבה; מסע של התבגרות מואצת. 

סיפור-התשתית מעולם האגדות על הנסיכה השקועה בשינה עזה, ועל הנסיך הגואל, מהדהד בספר, אך גם מתפרק בו ונבנה-מחדש אחרת. אפשר לגלות כאן את המגדל, המבצר או הטירה החסומים, האי הנעלם בלב ים, סבך השיחים הקוצניים, היער, המערה, הבריכה או הבאר שהנסיכה משוקעת בהם, מעגל-האש הלא-עביר, הסם שהישקו אותה תחליפי-ההורים המאיימים, בעל-החיים המוליך את הנווד-הנסיך ליעדו, המבחנים שעליו לעבור בדרכו להבקיע את הסבך, המפתח, התיבה בה מופקד האוצר, מחלפות השיער הנגזזות, וכו'.  

אבל כאן 'הנסיכה' היא זו שגואלת באומץ; 'הנסיך' (אסף) הוא זה שרדום; ודווקא בהורים כמו הוטל ה"כישוף שרוקן אותם מעצמם, רק קליפת הוריה נשארה"; ומן המגדל פורצת דווקא תחליף-האם, לאחר שבאה הדקירה שנקבה את קרום המלים שהיו חייה עד אז…  

ויותר מכל, זהו ספר שמגלה מחדש את עונג הקריאה. 'מישהו לרוץ אתו' הוא ללא ספק אחד הספרים האהובים ביותר על הקוראים בישראל, אולי אף האהוב מכולם. הוא ריגש מאות אלפי קוראים, זכה בפרס ספיר לספרות לשנת 2001, קיבל אינספור ביקורות חמות ונלהבות, ואף עובד לסדרת טלוויזיה ולסרט קולנוע מצליח. בני-נוער, מבוגרים אוהבי-ספר ומבקרים דעתנים מתענגים על עלילתו רבת-התהפוכות, מתרגשים מן המבט החם והחכם שנותן גרוסמן בדמויותיו, ושואבים מן הספר הקסום הזה עידוד רב לנפשם.