מגע הקסם של הבל גאגין – אמנון דנקנר

"מגע הקסם של הבל גאגין" הוא מופע מסחרר הכתוב באהבה גדולה לדמויות ולמקומות בירושלים של שנות ה-50 וה-60, עיר הולדתו של הסופר אמנון דנקנר. הקברט הצבעוני שנפרש בפני הקוראים מאוכלס ביותר מ-170 טיפוסים ירושלמיים בלתי נשכחים, שרוקדים בלי הרף בראשו של המחבר, וכולם "רוקעים בשמחה ברגליים מפזזות, מעשנים, צוחקים, מתנשקים, מתקוטטים ומזמרים". מלצריות שופעות, פקידי מס נקמניים, רווקים מאושרים, שיכורים טובי-לב, שחקני שח ערמומיים, אלמנות בוכיות, אמהות שמקריבות את עצמן ואבות עצבניים – כולם הם שחקניה של הקומדיה הדנקנרית המצחיקה עד דמעות.

בין הסיפורים שבה ועולה דמותו של הֶבֶל גאגין, ירושלמי טוב-לב בעל מראה של אינטלקטואל בריטי ושיער דליל, שמאמין בתמימותו – ולרוע מזלם של סובביו – כי ביכולתו לפתור קשרי אהבה שעלו על שרטון, בעיות משפחתיות סבוכות וצרות רבות אחרות. אך בכל פעם שהֶבֶל גאגין מנסה לסדר את העניינים – משהו בלתי צפוי משבש את התוכניות וממיט אסון על כל המעורבים. כך בסיפור על זַבְדי המאושר, רווק מושבע שמבקש לחמוק מכל התמסדות זוגית ומצהיר, בעצת הֶבֶל גאגין, על אהבת נצח לסברינה קוּרץ האימתנית, אלופת ישראל ביידוי פטיש, שמרצה מאסר עולם על חלקה בפרשה שנודעה לימים כ"מרחץ הדמים ברחוב נרקיס".

לדנקנר יש יכולת מופלאה לשרטט, בשני משפטים של כתיבה וירטואוזית, דמות בעלת אישיות שלמה; דמות שקמה מיד לתחייה לנגד עינינו, תופסת את סקרנותנו, ואנו הולכים שבי אחריה בציפייה דרוכה להמשך הסיפור. הפרובינציה הירושלמית של דנקנר, על כל גווניה, קולותיה ומראותיה, היא עולם של ריאליזם-מאגי מבעבע, של מרקם אנושי צפוף ועשיר, מצחיק ומדמיע, קיים ומומצא כאחד. זוהי קהילה סגורה של תפקידים חברתיים נוקשים, אך בו בזמן "מקונדו" ירושלמית מלאת קסם ודמיון, נופי ילדות ומקומות שהיו ואינם. מעטים הסופרים המסוגלים להעמיד עולם תוסס, מצחיק ונוגע ללב שכזה, ובכך להעניק חוויית קריאה נדירה בשלמותה.