מגילת שיר השירים

אדם וחוה טעמו מן הפרי האסור וגורשו מגן העדן. דומה היה כי השיבה לגן תיוותר לעולם בגדר משאלת לב. והנה, במגילת שיר השירים שבים ונפתחים לרווחה שערי הגן המופלא, הדוד והרעיה מתאחדים בו, ואהבתם עולה כפורחת יחד עם הארץ המתעוררת לחיים עם בוא האביב, כשמעל הכול מרחפים חיוך ורוח טובה של שמחה.

שיר השירים הוא חידת החידות: פעמים שהכרם והגן הם כפשוטם, ופעמים שהם משל לאישה וליפי גופה ומסתריו. אף דברי האוהבים מכסים לעיתים יותר משהם מגלים, ומזמינים את הקוראים לנסות ולפרשם, וכל ניסיון עשוי לגלות בהם טפח, אך יותיר טפחיים המייחלים לביאור נוסף.

הספר המונח בזה לפני הקוראים הוא פירוש ספרותי למגילה, המיוסד על "קריאה צמודה" בכל שלושים ואחד שיריה. בצד זה ייפתח לקורא צוהר לאופן שבו נתפרשה המגילה על ידי עם ישראל לדורותיו. מן המפורסמות הוא שהמגילה נתבארה במסורת ישראל כשירת קודש, כביטוי לאהבתם הנשגבת של הקדוש ברוך הוא, הוא הדוד, ורעייתו, היא כנסת ישראל. ספר זה עוקב אפוא אחר התקבלותה של המגילה על זרמי פרשנותה השונים, החל בספרות חז"ל, תרגומי המקרא, ספרות ימי-הביניים, דברי פרשנים לדורותיהם, וכלה בספרות העברית החדשה, היונקת אף היא מפסוקי המגילה ומרוחה. ההרחבות המלוות את הפירוש מאפשרות לקורא להתבשם מן האמור בספרים רבים שבארון הספרים היהודי, וכן לגלות את תרומתה של המגילה לשפה העברית שבפינו, להווייה הישראלית, וליצירות אמנות מגוונות מן הארץ והעולם.

יאיר זקוביץ הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

אביגדור שנאן הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

שני המחברים פרסמו יחדיו בהוצאת "ידיעות ספרים" את רבי המכר "לא כך כתוב בתנ"ך" (תשס"ד) ואת המשכו "גם כך לא כתוב בתנ"ך" (תשס"ט). בסדרת "פירוש ישראלי חדש" כתבו יחדיו את הפירוש לספר יונה (תשע"ה) ולמגילת איכה (תשע"ז). הם מרבים ללמד ולהרצות יחדיו במסגרת שונות, בארץ ובעולם.