כוכב לילה

"אף פעם לא תנצחי אותי. אף פעם לא תנצחי בקרב הזה, אוור. זה בלתי אפשרי. את לא יכולה לעשות את זה. אז למה את מבזבזת את הזמן שלך?"
אני ממקדת את מבטי בפנים שלה, מתבוננת בתווי פניה הקטנים והחיוורים, בשׂערה הכהה, מבחינה בשנאה הממלאת את מבטה האפל.
אני חושקת את שיני ואומרת בקול שקט, "אל תהיי כל כך בטוחה. את ממש מסתכנת כשאת מפריזה בהערכה העצמית שלך. אני לגמרי משוכנעת שהביטחון העצמי שלך מוגזם ממש."
היא לועגת בקול רם. הלגלוג שלה מהדהד בחדר הגדול והריק. ההד הבוקע מרצפת העץ ומהקירות הלבנים העירומים מכוּון להפחיד אותי, לאיים עלי ולהכניע אותי.
אבל היא לא תצליח.
לא ייתכן שתצליח.
אני נחושה לא לוותר.'

לאחר שנאבקו במשך מאות שנים להיות יחד, עתידם של אוור ודיימן תלוי בעימות מכריע אחרון, עימות עוצר נשימה.