חכמתה של מלכות ישראל

ספרי הכתובים: תהלים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא, נחמיה ודברי הימים, נבדלים מספרי התורה והנביאים מבחינת מעמדם של המחברים: הם אינם מעוגנים בנבואה, אלא בהגותם של מלכים (דוד ושלמה) ושל סופרים בעלי השראה רוחנית. בספרים אלו מוצתה חכמת ממשלתם ומנהיגותם הרוחנית, האמנותית והמוסרית של המחברים – ההוגים. בהיותם ספרים המוגדרים כ "ספרות חכמה", ניתן לראות בהם ספרי פילוסופיה במובנה המקורי של המילה: "אהבת החכמה".מתוך הפרשנות הזאת, עוקב הספר אחר המסרים האמנותיים- פוליטיים, החברתיים – מוסריים וההיסטוריים – יעודיים של כל חיבור בפני עצמו ואחר הרצף ההיסטורי המשתקף בהם. הספר מצביע על התפתחותן של התנועות הרוחניות הגדולות בימי הבית השני, ששורשיהן נעוצים בתורה שבכתב והן מעצבות את עולמה של היהדות החיה על פי התורה שבעל-פה עד זמננו. הספר דן בהתמודדות עם בעיות הקיום של העם היהודי בגלות, בתפוצות ובמולדת, תוך שאיפה לגאולה שלמה, שהיא הגשמת חזון האלוהים בבריאה.חכמתה של מלכות ישראל, ספרו החדש של אליעזר שביד הוא המשכו של מפעל פרשני שנועד להציג את מסריו הרעיוניים הנצחיים של התנ"ך מנקודת-ראות פילוסופית בלשון הפילוסופיה בת זמננו.