חום – הוקון אבראוס

בְּאוֹר יוֹם נַחוּם הוּא רַק נַחוּם, אֲבָל עִם רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה הוּא הוֹפֵךְ לְחוּם – גִּבּוֹר-עָל חֲסַר פַּחַד.
חָמוּשׁ בְּמִבְרֶשֶׁת וּבְצֶבַע חוּם הוּא חוֹמֵק מֵהַבַּיִת. אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲשִׁים אֶת נַחוּם אִם חוּם בּוֹחֵר לִצְבֹּעַ אֶת הָאוֹפַנַּיִם שֶׁל הַיְּלָדִים הַבִּרְיוֹנִים, נָכוֹן?
חוּם הוּא סֵפֶר עַל חֲבֵרוּת, עַל אֹמֶץ וְעַל מַעַרְכוֹת יְחָסִים. הוּא גַּם סֵפֶר עַל גַּעְגּוּעִים לְסַבָּא וְעַל הַבְּעָיוֹת שֶׁצָּצוֹת כְּשֶׁכֹּחוֹת-הָעָל אוֹזְלִים.