הרוח בערבי הנחל

אֵיזֶה הַרְפַּתְקָאוֹת עוֹבְרוֹת עַל חֲפַרְפַּר כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵהַמְּחִלָּה שֶׁלּוֹ אֶל הַנָּהָר הַגָּדוֹל!
עִם נַבְרַן הַמַּיִם הָאַמִּיץ, סַמּוּר הַנָּבוֹן וּמַר קַרְפָּד הַשַּׁחְצָן שֶׁמְּסַבֵּךְ אֶת כֻּלָּם בְּצָרוֹת, הוּא יוֹצֵא לְמַסָּעוֹת מְסֻכָּנִים
בְּיַעַר הַפֶּרֶא, נִלְחַם בַּנְּמִיּוֹת הַמְּרֻשָּׁעוֹת שֶׁהִשְׁתַּלְּטוּ עַל טִירַת הַקַּרְפָּד, וּמְגַלֶּה אֶת כּוֹחָהּ שֶׁל חֲבֵרוּת אֲמִתִּית.

הָרוּחַ בְּעַרְבֵי הַנַּחַל, מֵאֵת הַסּוֹפֵר הָאַנְגְּלִי קֵנֶת גְרָהָם, רָאָה אוֹר לִפְנֵי יוֹתֵר מִמֵּאָה שָׁנָה, ונֶחְשָׁב לְאַחַד הַסְּפָרִים הָאֲהוּבִים שֶׁנִּכְתְּבוּ אֵי פַּעַם לִילָדִים. בְּמַהֲדוּרָה מְיֻחֶדֶת זוֹ, הַמְּלֻוָּה בָּאִיּוּרִים הַמְּקוֹרִיִּים שֶׁל אֶרְנֵסְט שֶׁפַּרְד, הָלְכָה עֲטָרָה אוֹפֶק בְּעִקְבוֹת תַּרְגּוּמוֹ עֲטוּר הַשְּׁבָחִים שֶׁל אָבִיהָ, סוֹפֵר הַיְּלָדִים אוּרִיאֵל אוֹפֶק, וְיָצְרָה נֻסָּח עִבְרִי נֶאֱמָן וּמְעֻדְכָּן לְיָמֵינוּ.