היום הכי נהדר

"אֵיזֶה יוֹם הַיּוֹם?" שָׁאֲלָה נָעֳמִי.

ווִין-ווִין אָהַב אֶת נָעֳמִי, וְכָל יוֹם בִּמְחִיצָתָהּ הָיָה הַיּוֹם הַמָּעֳדָף עָלָיו בַּשָּׁבוּעַ.

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ," אָמַר לָהּ. "אֲנִי תָּמִיד מִתְבַּלְבֵּל בֵּין הַיָּמִים."

לְפֶתַע הִגִּיעַ בַּדֵעַ בְּדִלּוּגִים. "הַיּוֹם לֹא יוֹם שַׁבָּת וְגַם לֹא יוֹם רְבִיעִי. הַיּוֹם יוֹם הֻלֶּדֶת!" הוּא פָּסַק.

"יוֹם הֻלֶּדֶת?" הִתְפַּלְּאָה נָעֳמִי, "אֲבָל אֵיזֶה יוֹם הַיּוֹם?"

"יוֹם הֻלֶּדֶת!" חָזַר בַּדֵעַ, "הַיּוֹם הֲכִי נֶהֱדָר שֶׁיֵּשׁ! יוֹם שֶׁתָּמִיד מַגִּיעַ אַחֲרֵי וְלִפְנֵי יוֹם שְׁלִישִׁי, וְלִפְעָמִים גַּם בְּיוֹם שְׁלִישִׁי! בְּדֶרֶךְ כְּלָל בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם."

נָעֳמִי אוֹהֶבֶת כָּל כָּךְ אֶת חֲבֵרֶיהָ ווִין-ווִין הַפִּינְגְוִין, פִּיפּוֹטָם הַהִיפּוֹפּוֹטָם וּבַּדֵעַ הַצְּפַרְדֵעַ. הֵם נֶהֱנִים לְשַׂחֵק יַחַד, לַחְווֹת הַרְפַּתְקָאוֹת מַלְהִיבוֹת, לְהִתְוַכֵּחַ (וְכַמוּבָן לְהַשְׁלִים), כִּי זֶה מָה שֶׁחֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים עוֹשִׂים!

הִצְטָרְפוּ לְנָעֳמִי וְלַחֲבֵרֶיהָ בְּסִפּוּרִים מַצְחִיקִים, מַקְסִימִים וְשׁוֹבֵי לֵב. גַּלּוּ מַדּוּעַ בַּדֵעַ הוּא כֹּל יוֹדֵעַ, אֵיזוֹ מִשְׁאָלָה בִּקֵּשׁ ווִין-ווִין לְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ, מִיהוּ פּוּפִּי וְלָמָּה הוּא לֹא מַרְשֶׁה כְּלוּם, וְאֵיךְ הֵגִיבָה הַחֲבוּרָה כְּשֶׁלַּחֲדַר הַמִּשְׂחָקִים הִגִּיעַ יְצוּר מִסְתּוֹרִי.

הַיּוֹם הֲכִי נֶהֱדָר הוּא סִפְרָהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמְּאַיֶּרֶת וְהַסּוֹפֶרֶת לִי קוּרְצְוַוייל. הוּא נִכְתַּב בְּמָסֹרֶת סִפְרֵי צַעֲצוּעֵי חֲדַר הַיְּלָדִים, וּמְסַפֵּק שָׁעוֹת רַבּוֹת שֶׁל הֲנָאָה בִּזְכוּת דְּמוּיוֹת בִּלְתִּי נִשְׁכָּחוֹת, מְאֻיָּרוֹת לְהַפְלִיא.