דרקון בבלגן – דאב פילקי

לִדְרָקוֹן הָיָה יוֹם הָפוּךְ: כָּל דָּבָר שֶׁעָשָׂה הִתְבַּלְגֵּן לוֹ.
בַּאֲרוּחַת הַבֹּקֶר הוּא מָרַח חֶמְאָה עַל הַתֶּה וְשָׁתָה טוֹסְט.
אַחַר כָּךְ הוּא נִקָּה אֶת הָרִצְפָּה שֶׁלּוֹ כָּל כָּךְ בִּיסוֹדִיּוּת,
עַד שֶׁנִּהְיָה חֹר בְּאֶמְצַע הַסָּלוֹן.
וְאַל תִּשְׁאֲלוּ מָה קָרָה לוֹ בַּמַּכֹּלֶת!
הַאִם יוֹם מְבֻלְבָּל שֶׁכָּזֶה יָכוֹל לְהִסְתַּיֵּם בְּטוֹב?

דְּרָקוֹן הִיא סִדְרָה לְרֵאשִׁית קְרִיאָה מֵאֵת הַסּוֹפֵר וְהַמְּאַיֵּר דָאב פִּילְקִי, יוֹצֵר קֶפְּטֶן תַּחְתּוֹנִים, אִישׁ הַכֶּלֶב, מוֹעֲדוֹן הַקּוֹמִיקְס שֶׁל סוּפֶּר גּוּר וְעוֹד סְפָרִים לְקוֹרְאִים צְעִירִים, שֶׁהָיוּ לְרַבֵּי־מֶכֶר בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם.