ארץ המבול

ארץ המבול ספרו המרתק של מרכוס סג'ווייק הוא דיסטופיה על עתיד העולם בעידן התחממות כדור הארץ. הקרחונים נמסים וגובה פני הים עולה לאט אך בהתמדה מבהילה עד שרוב מזרח אנגליה מכוסה במים, מלבד העיר נוריץ' עם הקתדרלה המפורסמת שלה, אילי, שבמקור נבנתה על גבעה רמה ועתה היא בגובה פני הים.

זואי, גיבורת הספר בת השתים-עשרה, שנותרה מאחור בעת המולת הבריחה של הוריה, עושה כמיטב יכולתה לשרוד באי. בודדה ונואשת בין כנופיות מורעבות, היא מצליחה לחשוף ולהוציא מהבוץ סירה נטושה ומגיעה בעזרתה לאי הצלופחים. רוב תושבי האי הם נערים ונערות הסרים למרותו של דובי – נער כריזמטי וצופן סכנה. בעזרת שכלה הישר, חושיה החדים ואומץ ליבה נחלצת זואי ממצבים מסוכנים. למזלה נותר בידיה מצפן, שיותר משהוא מסייע לה למצוא את הצפון (או בעצם את המערב) הוא תמונת מראה למצפן הקיים בתוכה. זה שמורה לה על מי אפשר לסמוך באי הזה, המזכיר באווירתו את "בעל זבוב" של ויליאם גולדינג. כשחבורת נערים מאי אחר משתלטת על האי, בעיצומו של קרב אלים לחיים או למוות, מצליחה זואי להימלט עם אחד הנערים. היא משאירה מאחור את וויליאם המשוגע, המבוגר היחיד ששרד באי, ולצערה, לא עלה בידה לשכנעו להצטרף אליה.

לאורך הספר מתכתב סג'וויק עם המשורר האנגלי ויליאם בלייק. הוא שם בפיו של ויליאם המשוגע ציטוטים משירי בלייק, ומעטר את הספר בחיתוכי עץ מעשה ידיו המזכירים את עבודותיו של ויליאם בלייק עצמו.