שום דבר אינו שחור – קלר ברסט

פרידה קאלוחיה בצבעיםהיא התחילה לצייר אחרי שנפצעה קשה בתאונת דרכיםשריסקה את גופה וכלאה אותה במיטתה. היא מציירת כדי לשכוח את כאביה, את אהובה שנטש אותה, את החלומות שלא יתגשמו. היא מציירת כי זה כל מה שנותר לה. כל צבע הוא רגש שעוטף אותה. כחול כמו המעיל של דייגו; אדוםשנתלש מעלי כותרת של ורד; צהוב כמו השמש של מקסיקו.

כשפרידה פוגשת את דייגו ריבֶרה לראשונה, היא אלמונית בת עשרים והוא – גדול ציירי מקסיקו, אגדה בחייו, אמןשכל ציור קיר חדש שלו הופךלשיחת היוםאבל פרידה לא מפחדת ממנו, בקול רםוצלול היא דורשת ממנו שירד מהפיגוםשעליו הוא עובד ויבוא לה להסתכל על הציוריםשלה. והוא בא. חייהםהסועריםבמסיבות הפרועות בביתםבמקסיקו, על שולחנם של אילי הוןאמריקאיםובסלונים של סוריאליטיםצרפתיםוגם הכאביםהבלתי פוסקים הבגידות והחלומות השבוריםהופכים לחומריםשמהםיוצרת פרידה את ציוריה.

שוםדבר אינו שחור הוא רומןחושני,   סוחף ומלא תשוקה על חייה של הציירת האיקונית פרידה קאלו. זהו דיוקם אינטימי, גוני ומלא רגש של אישה חדפעמית ושל אהבה גדולה מהחיים בוערת ומאכלת כול.