קרנשו

"אז ככה: אני לא טיפוס של חברים דמיוניים. ממש לא. אני מעדיף עובדות. פרטים אמיתיים כמו 'שתיים ועוד שתיים שווה ארבע'."

לג'קסון יש עיניים חדות והיגיון בריא. לכן הוא יודע שחברים דמיוניים לא קיימים במציאות. אלא שאז מגיע לבקר אותו חבר ותיק: קְרֶנְשׁוֹ, חתול ענק מדבר והולך על שתיים, שהיה החבר הדמיוני שלו בכיתה א'.

הביקור הזה מעורר אצל ג'קסון תהיות מטרידות: האם הוא לא קצת בוגר בשביל חבר דמיוני? האם אנשים אחרים יכולים לראות את קְרֶנְשׁוֹ? ואולי קְרֶנְשׁוֹ הגיע כי ג'קסון זקוק לו במיוחד עכשיו, כשההורים שלו נקלעו לבעיות כלכליות וקיים חשש שהמשפחה תצטרך לעזוב את הבית?

זה לא פשוט להיות ילד כשהכול מסביבך לא יציב ולא ברור. ההורים של ג'קסון נפלאים, אבל כשיש לו שאלות על המצב, הם מתבדחים במקום להגיד את האמת. אחותו הקטנה זקוקה לו יותר מתמיד, אז אל מי הוא יכול לפנות?

קתרין אפלגייט, זוכת מדליית ניוברי על ספרה איוון האחד והיחיד (ידיעות ספרים, 2014), כתבה סיפור מרגש ורב-קסם על ילד אמיץ ועל דרכו המיוחדת להתמודד עם תקופה לא פשוטה.