פונטי – שרלין טאו

סינגפור, 2003. סו בת השש–עשרה, נערה גמלונית ודחויה, חיה עם אימהּ אמיסה, יפהפייה עוצרת נשימה. לפני שנים זכתה אמיסה לרגעי תהילה כאשר כיכבה בטרילוגיית סרטי האֵימה 'פּוֹנטי', אולם עתה היא לא יותר מהצל של עצמה. כאשר סו פוגשת בבית–הספר את סירסי העשירה וחדת הלשון, החיבור ביניהן מיידי. סירסי מוקסמת מהבית המוזנח של סו, מהסיאנסים שעורכת דודתה, ובעיקר מאמיסה הקרה והמרוחקת. מנגד, סו מוצאת בסירסי מפלט מבדידותה, רגע לפני שהכול עומד להשתנות.

סינגפור, 2020. סירסי בת השלושים ושלוש מנסה להתאושש מגירושיה, כאשר משרד יחסי הציבור שבו היא עובדת מקבל פרויקט מיוחד: גרסה מחודשת לסרט הנשכח 'פונטי'. העבודה החדשה מטלטלת את סירסי ומחזירה אותה באחת אל העבר, אל הקשר שלה עם סו שנגמר מזמן אך עדיין מעיק על מצפונה, ואל דמותה הבלתי מפוענחת של אמיסה, שאולי ממרחק השנים תצליח סוף סוף להבין.

ביכולת תיאור נהדרת ובחום אנושי, פורשת שרלין טאו את סיפורן של שלוש הנשים משלוש נקודות מבט שונות, ועל רקע סינגפור הססגונית והמיוזעת אורגת אותן לכדי יצירה אחת חזקה ומשכנעת: על חברות וזיכרון, ועל הדברים שאנו עושים בצעירותנו וממשיכים לרדוף אותנו שנים רבות.