פדות – זיו דורקם

בתוך כל אהבה מצויה גם מלחמה, ובכל מלחמה מתקיימת האהבה.

על סף אימת המוות, בתוך מטוס פגוע המסתחרר לעבר האדמה, נדחסים פי כמה ומתגבהים כל גלי הרגש האנושי, האהבה, הקנאה, הידידות והשנאה, התשוקות האסורות והמאוויים הנסתרים.
ביומה השני של מלחמת יום כיפור מופל מטוסו של עמי ליבנה מעל שמי רמת הגולן. תוך שעות ספורות הוא מוצא את עצמו שבוי מלחמה בתוככי העיר דמשק.
פחות מארבעים ושמונה שעות לאחר מכן, נופל בשבי הסורי גם ידידו מטייסת העטלף, אריק זהבי. חייהם של שני הטייסים הצעירים הופכים למסע רצוף תלאות מול אימי העינויים ותנאי הבידוד האכזריים.
מה יודע עמי ואינו מסוגל לספר לחברו הקרוב, הנמצא מעבר לקיר תא הצינוק?
מה יודע אריק על כך, ומה הוא בוחר שלא לדעת?
מה תעשה גליה? השותפה השלישית בדירה, שמצאה עצמה לכודה בתווך, בין אהבתם של שני טייסים נעדרים, בעודה נאבקת להמשיך לבדה את חייה?

סיפור משולש האהבים הזה, המתחיל שנה לפני פרוץ המלחמה ומסתיים שנה אחריה, עומד במרכז עלילת הספר, אבל גם סיפור אותה מלחמה שנשכחה מעט, ואולי נדחקה מן הזיכרון כמקום של טראומה לאומית, שבה כמעט ונפל הבית השלישי, נשזר לתוכו.

בפדות, ספרו השלישי, חוזר המחבר אל אחד הפצעים המדממים של מלחמת יום כיפור, סביבם הוא רוקם בתבונה, בעדינות וברגש סיפור אהבה משולש, או שמא מרובע. הספר משרטט בפני הקורא את עולמו של השבוי בתוך תא הצינוק, ואת עולמם של אלו שהשאיר מאחור. ממעוף ציפור נדיר בעוצמתו, מתוארים גם אחורי הקלעים של קבלת ההחלטות האומללה של מנהיגי המדינה ומפקדיה, שעמדו גם הם בפני שעתם הקשה ביותר.