יהדות וליברליות – שיבי גרינפילד

האם אפשר להיות בעת ובעונה אחת יהודי מאמין וליברל מחויב? רוב הישראלים מאמינים שלא. שיהדות וליברליות הן זהויות מתנגשות, ואפילו עוינות, שהסכסוך ביניהן אינו פתיר יותר מאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני – אמנם אפשר לרסן את עוצמתו, אך לא לפתור אותו כליל.

ומה בדבר ההשקפה ההפוכה ולפיה אין כל עוינות בין המסורות הללו וניתן ואף טבעי שישרור ביניהן דו-קיום הרמוני? גישה זאת אינה עומדת כלל על הפרק.

ואף על פי כן, כפי שמראה ספר זה, ההבנה החלופית לא רק אפשרית, אלא גם מתבקשת. גם אם בתרבות העולמית שוררת עוינות בין המסורת הליברלית למסורת הדתית, הרי שהיהדות היא מקרה יוצא דופן. היא אינה עוינת את המסורת הליברלית ויתרה מכך – במידה רבה היא מקורהּ.

שתי המסורות, היהודית והליברלית, הן אחיות, וכמו במשפחות רבות, מערכת היחסים ביניהן מורכבת. לכל אחת מהן אופי שונה והיסטוריה שונה. אך גם כשהיחסים מתוחים ויודעים עליות ומורדות, הדנ"א שלהן נותר משותף – החזון המוסרי שלהן הוא במהותו אחד. ההבדלים ביניהן נוגעים בעיקר לאופן שבו הן מצדיקות ומפרשות חזון זה ולא לחזון עצמו.

אם כן, מה מקורו של המתח ששורר ביניהן היום? לאחר חורבן בית שני נדרשו חז"ל להכריע בין שתי תמונות מתחרות של היהדות – זאת השמרנית של בית שמאי, שגרסה כי אלוהים הוא מקור הסמכות היחיד, וזאת החדשנית של בית הלל, שאצלה הסמכות "לא בשמים היא" אלא בידי האדם. ההכרעה היתה כי "לעולם הלכה כדברי בית הלל… וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה". אלא שאז, לפני כ-200 שנה, במסגרת מאבקה במודרנה ובתהליכי החילון, קראה האורתודוקסיה היהודית תיגר על ההכרעה הזאת…

יהדות וליברליות – סיפור מטפיזי על שתי אחיות חושף את הזיקה העמוקה בין שתי המסורות ומתאר את נקודת המפנה הגורלית שהובילה להתרחקות ביניהן ואת משמעויותיה לימינו.

שיבי גרינפילד הוא סמנכ"ל אסטרטגיה, תכנון ותוכן בסוכנות היהודית. הוא בעל תואר דוקטור בפילוסופיה פוליטית מאוניברסיטת אוקספורד ושימש בין היתר כעמית מחקר במרכז חזן לצדק חברתי ודמוקרטיה במכון ון-ליר ובבית הספר למשפטים ב-NYU.