הבת האובדת – נילי לנדסמן
₪98.00
״מהלכת היתה בתחושה שהיא מבקרת במוזיאון ילדותה. הנה שם התנשקתי ופה עמדתי ובכיתי. מוקסמת, שקועה בזיכרונות, חשבה, שלא זכרה בבהירות כזאת זה זמן ארוך מאוד מאוד. את חום השמש המכה בעור החשוף כשהיו יושבים בבריכה ואת הטעם של שזיף שנקטף מהעץ במטע ועורו משובץ אגלי טל.״
היא לא תשוב. זה מה שאמרה יולה לעצמה. זה גם מה שאמרה לאודי, אחיה הגדול והנערץ; לזהר, גיסתה הבלתי נסבלת; לאבנר, אחיה הקטן והסטלן; לשלומקו, אביה הנוקשה והמחוספס. היא לא תשוב. לא אליהם, לא לארץ, לא לקיבוץ. הם יכולים לחשוב שהשתגעה, שהיא בכת, ששטפו לה את המוח. הם יכולים לחסום את חשבון הבנק שלה, לשחד אותה, להתחנן בפניה ולהתעלם ממנה. היא לא תשוב.
אבל אז היא חולמת, ובחלומה הגורו שלה שולח אותה הביתה. והנה, היא שבה. אל המלחמות הקטנות, הטינות הקטנוניות, אל איבת העד המגוחכת שנטושה בין שבט הקצנלסונים שלה לחמולת השניאורסונים מהקיבוץ היריב, אל אביה בערוב ימיו. אל חצר המשק. אל הבית.
אבל בבית שוכנת דיירת לא צפויה, האב משלח אותה מעל פניו, האחים שקועים בתככי חייהם, והקיבוץ הוא מזמן לא מה שהיה – ואולי מעולם לא היה.
הבת האובדת איננו עוד קינה על החלום הקיבוצי ושברו. ברומן הרביעי שלה, ובעברית שאין משלה ויש רק לה – שוצפת וקוצפת, מתגלגלת ומשתרעת – פורשת נילי לנדסמן רומן משפחתי חי ופרוע שכולו דמויות ישירות דיבור ופתלתולות נפש, שיר אהבה־שנאה לנחלת העבר
קיים במלאי
לילה של חלומות אסורים - פרוסט ג׳אנין
יסודות החשבון - מספרים
אשת הברזל - רובין האריס
ודרך אין אחרת - אביחי ברג
דינוזאור ושמו רעם! - קרטון
אבא שלי ואני
בון 7 - מעגלי רוחות
מרתה מדברת
החוש המוסרי - ג'יימס ק' וילסון
דרקולה - בראם סטוקר
דוקטור אף וזנב
פאזל רצפה ענק הבנאים הקטנים 24 חל
גבירותיי ורבותיי, מהפך - משה פוקסמן
זיכרון אותיות
אבא עשיר אבא עני - רוברט ט. קיוסאקי
השרביט והחרב 21 - ראשוק טרול המערות
דינוזאור ושמו זלל הדיפלודוקוס -קרטון
אור תורה (ד) - במדבר
הדאנג'ן - שאריס סינקלייר
מאד-ויין - טרין פישר
בריונים - בן שפירו
הילדה שרצתה
עלמה ולאו - ענבל כהן זיליאני
כשסבא אליהו היה קטן - ינץ לוי
אפוקליפסה אף פעם - מייקל שלנברגר
אהרוני : תחנות אוכל בחיי - ישראל אהרוני
הקסם - רונדה בירן
במקרה הלא סביר - ל׳.ג׳יי. שן 

