אשרי אדם עוז לו בך – בעריכת חיים נבון

בערוב ימיו, בתארו בשיחה לתלמידיו את השאיפה שפיעמה בו עוד משחר נעוריו, סיפר הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל: "מגיל צעיר מאוד היה ברור לי, כי אני רוצה להשפיע ולהשאיר את העולם מקום טוב יותר, ולו במעט, ממה שמצאתי אותו… משמעות הדבר היתה לפעול במסגרת כלל ישראל ובפרט בעולם התורה".

ואכן, זכה הרב במרוצת ימי חייו להרביץ תורה ולהעמיד תלמידים הרבה.

בספר זה קובצו אוסף הספדים שנשאו תלמידיו ובני משפחתו אחר פטירתו, הספדים המתארים ומאירים את דמותו, את דרכו ואת השפעתו.

הרב אהרן ליכטנשטיין [תרצ"ג-תשע"ה, 2015-1933], ראש ישיבת הר עציון וחתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשע"ד [2014], למד בישיבת הרב חיים ברלין ובישיבת רבנו יצחק אלחנן, והוסמך להוראה על ידי רבו המובהק, הרב יוסף דוב סולוביצ'יק זצ"ל. כתב דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד, שימש כר"מ וכראש הכולל בישיבה אוניברסיטה וכמרצה לספרות. בשנת תשל"א [1971] עלה לארץ והצטרף לרב יהודה עמיטל בראשות ישיבת ההסדר הר עציון, שבה העמידו מאז אלפי תלמידים. הרב ליכטנשטיין נודע בדרך לימוד אנליטית שיטתית הבוחנת את הסוגיה הנלמדת מהיבטים שונים הוא שכלל ופיתח את שיטת בריסק ושיעוריו נחשבים לפורצי דרך בלימוד התלמוד ובהבנת מושגיו; יצירתו ההגותית מתאפיינת במבט רחב המקיף את המורכבות של המציאות האנושית והיא ניחנת בגישה הומניסטית שתרמה להנחלת מורשת האבות לציבור היהודי בארץ ובתפוצות. שיעוריו וכתביו ראו אור בספרים ובמאמרים רבים, ביניהם: שיעורי הרב ליכטנשטיין על מסכתות הש"ס, "באור פניך יהלכון", "מנחת אביב", "קדושת אביב" ו"מוסר אביב".