בעקבות מדיניות הילד היחיד, תרים השלטונות הסיניים אחר ילדים שניים במשפחה, כולאים אותם בבתי ילדים, ושם הם עובדים ועוברים "חינוך מחדש". הילדים הללו, מחשש להיתפס, ערים בלילה וישנים ביום, במרתפי הבתים, ולכן נקראים בפי כול "ילדי הלילה".

מינג נמשכת כבחבלי קסם אחר ילדי הלילה האלה. כמותם, היא ישנה ביום ובלילה מתגנבת החוצה בחשאי כדי לשחק איתם ולשהות במחיצתם.

לילה אחד, בזמן פשיטת השלטונות במקום שבו משחקים ילדי הלילה, נלקחת גם מינג עם שאר הילדים, למרות זעקותיה ותחינותיה של אמה כי בתה היא בת יחידה. מינג ושאר הילדים מושלכים באכזריות למשאיות ונלקחים לבית ילדים מרוחק בגבולה הדרומי של סין. ושם, בתנאים קשים של קור, רעב והתעללות פיזית, עוברות על מינג שנות התבגרותה.

נקודות האור היחידות בחייה הן חבריה והקריאה. הגעגועים להוריה ולביתה מעכירים את עולמה מדי יום אך גם מחדירים בה את הרצון העז לברוח.

האם תצליח מינג בניסיונותיה הנשנים להימלט ממקום כלאה ולמצוא עתיד טוב יותר בהונג קונג החופשית? האם תגשים את חלומה לשוב לארץ ששללה ממנה את החופש ולפגוש שוב את הוריה?

הפוסט ילדי הלילה – תמר פול כהן הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.