הכול משתנה כשלחייהם פורצים ראש החוג לספרות עברית, מכר ישן של אמו של אדם, ואשתו העורכת הספרותית המבריקה והכריזמטית. המפגש המשונה בין הזוג המבוגר לזוג הצעיר דוחף את אדם ואדוה אל מסלול טרגי וידוע מראש של פיתוי וניצול, ומרושש את השניים מן הנכסים הנפשיים המעטים שנותרו להם.

ילדים הוא סיפור התבגרות ישראלי סוחף ועז מבע המגולל באופן ייחודי את סיפורה טורד השלווה של החתירה המתאחרת לעצמאות של בני העשרים ומשהו ממעמד הביניים. דרך הווידוי המתוזמר ברוב עושר של אדוה, המספרת, מתנסחות תובנות מפתיעות על אודות חוויית הכניסה לעולם המבוגרים – ולא פחות מזה, לעולם הספרות – המתגלה כאן כמרחב רוחש סודות אפלים ושקרים מחלישים. העלבונות הצורמים, מחסני ההבלים והמעשים הבלתי-מוסברים – כל אלה מוצגים לאחור ברצף רב-משמעות שמערטל את כל מה שחשבנו לאמיתות שגורות בנוגע לחניכה, למיניות ולכתיבה. בתוך כך התנסויות מוכרות נחשפות באור ראשוני ובאותנטיות כובשת.

הפוסט ילדים – תמר מרין הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

מה אתה מסתכל על הוא ספר ישראלי עכשווי המבוסס על סיטואציות מוכרות אשר מוצגות באומץ ובלי סנטימנטליות. התנסויות יומיומיות לכאורה של חיי בורגנות ישראליים – שאינם שבעים ואינם נוחים – מתגלות כחוויות של ניתוק, אבסורד ואלימות, אבל גם של עושר קיומי גדול שבתוכו נבללים אור וצל, יופי ועדינות, סדר, הפרת סדר והיעדר סדר.

בכתיבתה הנוקבת ושובת הלב מזכירה לנו תמר מרין את יכולתהּ של הספרות לשמש ביטוי משוכלל של החוויה האנושית ולסמן את הגבולות הערכיים של בני הדור הזה ממש. אנו מוזמנים להתבונן מחדש על מה שחשבנו למובן מאליו בקשר למשפחתיות, לאימהות ולזהות נשית וגברית. אמונות שווא מנחמות עשויות להתברר כשקריות, ומיני גיהינום נסתרים יתגלו במלוא האיום שבהם. מנגד, ערכים אבודים כגון חירות ומרד, תקווה ואמונה, זוקפים את ראשם במפתיע, כי בכל מקום שבו יש קשב, יהיה דיאלוג, ובכל מקום שבו יתרחש דיאלוג, אפשר אולי לדבר גם על גאולה.

הפוסט מה אתה מסתכל על – תמר מרין הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.