בספר מיוחד במינו זה בוחן הסופר עמוס עוז את השלב הבראשיתי בפתיחותיהן של יצירות מאת סופרים הנערצים על כולנו: ש"י עגנון, קפקא, גוגול, גארסיה מארקס, ס´ יזהר, יעקב שבתאי ואחרים.
פתיחת הסיפור, לדעת עוז, היא מעין חוזה שנחתם כביכול בין המספר ובין הקורא: המספר מצדו מבטיח ומקיים בהפתעה, ויש שהוא מקיים את מה שלא הבטיח או מבטיח את מה שרק נדמה שהבטיח.
ואילו הקורא מצדו מביא עמו אל הקריאה את ניסיון חייו, את רגישותו, את סקרנותו. הקורא והמספר מנהלים ביניהם מעין משחק, משחק שהוא לעתים מחבואים ולעתים תופסת, ויש שהוא שחמט, או פוקר, או תשבץ, או מתיחה, או הזמנה למאבק, או הזמנה למחול, או חיזור מהתל.

עמוס עוז, בניתוחים עדינים ורגישים של טקסטים מן הקלאסיקה המודרנית, מעורר בקורא מחדש את יצר הקריאה, את תחושת העונג שבמשחק.

הפוסט מתחילים סיפור – עמוס עוז הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

מה פשר תפקידה המכריע של המילה הכתובה בתולדות היהודים? האם חילונים יכולים להישאר, לאורך זמן, יהודים? באיזה מובן העם היהודי אכן עתיק יומין? ומדוע חשוב כל כך המפגש בין ילדים וספרים?

הסופר עמוס עוז וההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר תרים במרחבי ההיסטוריה והספרות היהודית אחר הקשר בין יהודים ומילים. במזיגה של סיפור וחקר, שיחה וּויכוח, תזה היסטורית ושעשוע אינטלקטואלי, בוחן ספר זה את פלא הישרדותו של העם היהודי דרך משקפי קריאה חילוניים והומניסטיים.

יהודים ומילים מציע חומר למחשבה על הרציפות היהודית, על קולן החזק של נשים, על תפיסות הזמן היהודיות ועל המתח התמידי בין כלל ישראל לבין האדם היחיד והחד-פעמי. האינטרנט מול מגילת הקלף, אמת ארכיאולוגית מול אמת ספרותית, יראת קודש מול הומור נטול מורא – בכל אלה נוגע הספר. הוא מציג הצעה ישראלית לכינונה של זהות יהודית, ולצדה גם הצעה אוניברסלית בדבר חשיבותם העילאית של טקסטים כתובים לעתידן של תרבויות ושל משפחות.

עמוס עוז הוא סופר והוגה. ספרו האחרון עד כה, "בין חברים", ראה אור ב-2012 בהוצאת "כתר". פניה עוז-זלצברגר היא פרופסור להיסטוריה של הרעיונות באוניברסיטת חיפה, מחברת רב המכר "ישראלים, ברלין" (כתר, 2001).

הפוסט יהודים ומילים – עמוס עוז ופניה עוז זלצברגר הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

הפוסט ירושלים של עמוס עוז – דוד קרויאנקר הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

בספר על מדרונות הר געש מתאר עמוס עוז את התפתחות היחסים המורכבים, הטעונים ורבי-השכבות שבין שתי המדינות. במקביל לשינוי שהתרחש ביחסים בין מדינת ישראל לגרמניה מתאר עוז גם את השינוי ביחסו לגרמניה ולתרבותה. בתור ילד לאומי ופטריוטי רחש שנאה תהומית לגרמניה והכריז חרם על שפתה ועל תוצרתה. לימים התוודע ליצירות הספרות הגרמניות והכיר בגדלותן, פגש אנשי רוח גרמנים והתיידד עמם, ביקר בגרמניה, ואף זכה בפרס גתה לספרות בפרנקפורט

יחסים נורמליים בין גרמניה לישראל, כמו למשל בין נורבגיה לניו זילנד, אינם אפשריים ואינם ראויים, כותב עמוס עוז. יש להניח שלעולם יהיו היחסים האלה אמביוולנטים ומסובכים.

הפוסט על מדרונות הר געש – עמוס עוז הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

עמוס עוז מעיין בשלוש מן החשובות ביצירות ש"י עגנון - "תהילה", "סיפור פשוט" ו"תמול שלשום" - קורא אותן באהבה ובפליאה, ברגישות ובעמקות, ומוצא פנים חדשות ומפתיעות בסיפורים המוכרים.

שתיקת השמים הוא עיון מפתיע, מרתק ואישי מאוד ביצירות עגנון.

עמוס עוז הוא ממעריציו הגדולים של ש"י עגנון, והוא עוסק זה שנים רבות בהוראת יצירותיו ובעיון מפורט בהן.

הפוסט שתיקת השמים – עמוס עוז הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

בספר זה בוחן עוז את מה שעומד מאחורי הנימוקים: מה רצינו לבנות ושכחנו, מה ביקשנו לשכוח ועליו אנחנו בונים. בעין צלולה הוא חודר אל הפחדים והתקוות, הגעגועים והכמיהות, בניסיון למצוא פתרון או לפחות לחדד את סימני השאלה. המדינה ביובלה מתקשה לעבור את משבר גיל העמידה. אובדן חלומות הנעורים, קמטים וצלקות, קשיי ראייה ושמיעה, עודף משקל ועייפות החומר. המתח האיום הזה, הדאגות, החרדה, ה"מה יהיה", ה"איפה טעינו". עוז מזכיר לנו מנין באנו ולאן התכוונו ללכת. הדרכים פתוחות. המאבק עליהן וערפל המשמעויות שלהן מתבהרים כאן מתוך עוצמת המילה, הדיוק שבדימוי.

הפוסט כל התקוות – עמוס עוז הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

ההרצאה האחרונה – כפי שכונה הסרטון שהפך ויראלי –
נוגעת בפיכחון ובצלילות במהות הקיום היהודי והישראלי ובפתרון האפשרי לסיום הסכסוך. עוז ראה הכרח בפתרון זה בשל מחויבותו העמוקה למפעל הציוני, ומטעמים מעשיים הנטועים היטב בקרקע המציאות המזרח־תיכונית. בתוך כך העלה עוז מחשבה חדשה על מהות הזיכרון, האובדן והרצון להשיב את שאבד.

משפחתו וידידיו של עמוס עוז החליטו להביא את ההרצאה הזאת לדפוס כדי שקולו הנחוץ והחסר ימשיך להישמע.

הפוסט כל החשבון עוד לא נגמר – ההרצאה האחרונה – עמוס עוז הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

הפוסט אותו הים – עמוס עוז הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

המחבר כבר מכיר היטב את השאלות הללו, שוודאי יופנו אליו גם בערב הספרותי העומד להתחיל עוד מעט בבית-התרבות הישן. הוא גם יודע שאין לו אפילו קצה של תשובה פשוטה וישרה עבור קהל קוראיו שהתכנס כאן הערב. אבל כבר בדרכו לשם - כמו גם במהלך האירוע הספרותי המעיק ובהתרחשויות המפתיעות הצפויות בסופו - המחבר עסוק בעצם במעשה הכתיבה. הוא לא חדל להתבונן, להקשיב, להמציא ביוגרפיות ועלילות לדמויות הנקרות בדרכו. פה הוא דג הבעת פנים כלשהי, שם הוא מכייס איזו מילה אקראית או תנועת גוף, ומהן הוא טווה חיים שלמים, מצייר במוחו סיפורים של החמצה וכמיהה. וככל שהלילה מתארך, מיטשטש ההבדל בין מה שאירע באמת לבין מה שיכול היה לקרות. האם גופו אכן בגד בו כשניסה לשכב עם רוחלה הביישנית? האם ריקי המלצרית תצלצל לסגנית מלכת המים? האם מכוון הפסנתרים הסתיר במרתפו את האחיינית של טרוצקי? והאם חתולים יודעים לקרוא שעון?

הספר כולו מתרחש בליל קיץ אחד הזוי ודביק, בתל אביב של תחילת שנות השמונים. הסופר חסר השם משוטט כמרגל בין אנשים בודדים, כמעט מובסים, ומוצא בכל אחד מהם פוטנציאל לסיפור אפשרי; לעתים סיפור אחד זולג למשנהו ומשתרג באחר, וגם המחבר עצמו לוקח חלק בעלילה - הן כדמות פעילה והן כמי שממציא אותה בזמן אמת.

הפוסט חרוזי החיים והמוות – עמוס עוז הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

נעול במרתף של הסופר המת?

כל הסיפורים(מלבד האחרון) בספרו החדש של עמוס עוז מתרחשים בכפר הדמיוני. זהו מקום שנבנה מעלילה לעלילה כמין מקונדו ישראלית - "דמות על" מוחשית, רוטטת ובעלת עוצמה.

אך יותר מכול תמונות מחיי הכפר הוא מלאכת מחשבת של דמויות הנעות מסיפור אחד למשנהו, נודדות בין מה שכבר אבד להן ובין מה שהן עתידות לאבד. ראש המועצה מחפש את אשתו שנעלמה; בנם של דליה ואברהם ירה בעצמו; אשתו של צלניק נסעה לקליפורניה ולא חזרה; המאהב של רופאת הכפר נפל בלבנון; ועל מה ידברו הספרנית הגרושה והנער שמתייסר בתשוקתו האומללה אליה אם לא על התאבדותה של וירג´יניה וולף? התוצאה היא פסיפס מהפנט של אנטי גיבורים שכבר נואשו מהניסיון למצוא משמעות. הם מבקשים רק להבין את חוקי המשחק.

עמוס עוז, חתן פרס ישראל לספרות, הסופר הישראלי המוכר והנקרא ביותר בעולם, זכה בפרסים ספרותיים בינלאומיים רבים, ובהם פרס גתה, פרס היינה ופרס נסיך אסטוריאס. ספריות תורגמו לשלושים ושבע שפות

הפוסט תמונות מחיי הכפר – עמוס עוז הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.