ככה, פחות או יותר, עומדת להיראות השנה של ג'ניפר. היא שוב עשתה טעות והתנדבה להיות יו"ר ועד ההורים של כיתת הגן. אולי "התנדבה" זאת לא המילה הנכונה - "התנודבה" יהיה יותר מדויק. זה מה שקורה כשהיו"ר הבית–ספרית היא החברה הכי טובה שלך.

מהר מאוד ג'ניפר מגלה שבכיתה הזאת יש כל מה שדרוש כדי להפוך את השנה למאתגרת במיוחד: אימא שמיידעת שוב ושוב (ושוב!) על האלרגיות של הבן שלה, הורה שזומם הפיכה פוליטית בוועד, מישהי שלא מבינה את הסרקזם השנון באימיילים, וגם, ממש ממש במקרה, אבא שווה במיוחד שג'ניפר זוכרת מהתיכון בתור דון–בורג'ס–חתיך–הורס.

אבל הסירו דאגה מליבכם, ג'ניפר היא להטוטנית מוכשרת. זאת אומרת, לא באמת, היא פשוט אימא, והלהטוטנות היא חלק מדרישות התפקיד. ג'ניפר מנסחת את המייל הראשון להורי הכיתה ולוחצת "שלח". זהו, השנה יצאה לדרך, ולג'ניפר אין מושג איך היא תסתיים.

זהו רומן שובה לב ומצחיק שמיועד לכל מי שממלאים תפקיד בוועד ההורים, וגם למי ששמחים שהם לא.

זהו רומן הביכורים של לורי גלמן, עיתונאית ושדרנית אמריקאית–קנדית

הפוסט אימא בתפקיד – לורי גלמן הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.