באמצעות פיסות זיכרון, ספק-זיכרונותיו, ספק-זיכרונות חברו הנעלם, מצייר המספר העלום את סיפורו של שלומי ביד אמן, ובכך, כביכול משמר את זכרו ואת חייו.

במהלך מסע החיפוש מופיעה נוגה, אהובתו של שלומי ותורמת אף היא מזיכרונותיה עליו. אך התוודעות של שני החברים בסיפור כה משולבות זו בזו עד שאהבתו המתעוררת של המספר לנוגה החיה מתערבת בזיכרון האהבה שחש אליה חברו.

זהו סיפור מרגש על אהבה ועל פרידה,על זיכרון ושכחה. באמצעות שפה המהלכת קסם על הקורא ועלילות מגוונות, מעורר הסיפור שאלות הטורדות כל אחד מאיתנו: ומה אם היה אחרת? מה אילו ניתן היה, באמצעות הזיכרון, לשנות את אירועי העבר? ומה בעצם נותר לנו לבד מהדמיון הכל-יכול ואמנות המספר היודעת לברוא מחדש עולם ובכך להציל את גיבוריו.

הפוסט תחנת ויקטוריה – יאיר הראל הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

בהגיע המועד מתברר כי בין התאריך הלועזי לתאריך העברי של המוות, יש פער של כמה ימים. בזמן שאול זה יוצא המספר למסע אל עברו בניסיון להימלט מהדין שגזר על עצמו. בתחילת דרכו הוא פוגש בלוי ובעוזרו, זוג תימהונים חובבי הרפתקאות שמצטרפים למסעו.

עד מהרה מתברר כי השלושה תרים אחר שרידי תרבות עתיקה של נוודים שגלו מארצם, שאת רישומיה המסתוריים חשף הארכיאולוג בצעירותו. השרידים התגלו מתחת לעיר חדשה שנבנתה על קרקע שיובשה לחופו של ים המלח הגדול, אך לימים נבלעה העיר לתוך תהומות שנפערו תחתיה.

במסעו אל הנופים החיצוניים והפנימיים של חייו עורך המספר חשבון נפש, ומעלה באוב את יוקרתו המקצועית שהתפוגגה, את קללת אבות המשפחה, ואת אהובתו שעזבה אותו למען חברו הטוב.

בולענים הוא סיפור מסע רב תהפוכות, הכתוב בעושר לשוני ורווי ברגעי חמלה ובפרצי הומור, בגעגועים ובתשוקה, של מי שאין לו מה להפסיד.

הפוסט בולענים – יאיר הראל הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.