כך למשל, דייוויס כותב על מותו של אלכסנדר הגדול, שלא הובס ולו במערכה אחת במשך עשור שלם, ואשר ביסס לעצמו אימפריה שהשתרעה על פני כל המזרח הקרוב ומצרים.

באורח דומה מספר דייוויס על ניצחונה של רוסיה במרוץ לחלל, כפי שהתרחש בערב סתווי אחד בשנת 1957: "כרעם מתגלגל התרומם הטיל הרוסי מהקרקע. הוא שיגר לחלל את הלוויין המלאכותי הראשון בעולם, כדור זוהר בגודל של כדורסל".

אף שאנו חיים בעידן של ספקות רבים, דייוויס סבור שבני האדם דווקא מתקדמים. את סיפורה של האנושות הוא מסיים במילים, "העולם עודנו אכזר היום, כמובן, אבל פעם היה הרבה יותר גרוע."

תיאוריו של דייוויס קולחים וברורים, ולעולם אינם משעממים או יבשים. הוא מעניק להם נופך של קלילות באנקדוטות מפולפלות ובציטוטים שנונים. לא קשה להתמצא בספר, שהוא מעט המכיל את המרובה, אך בהחלט קשה להניחו מן היד.

הפוסט סיפורה של האנושות – ג'יימס ס' דיוויס הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.