חמש הרמות כוסית * חמישה אנשים * חיים שלמים

"אני כאן על מנת לזכור – את כל מה שהייתי ואת כל מה שלא אהיה עוד לעולם."

מוריס האניגן בן השמונים וארבע יושב בבר של מלון גרנד בעיירה קטנה באירלנד. הוא לבדו, כרגיל, אך הערב הזה אינו ערב רגיל. תִפסו כיסא ומַלאו את הכוס, כי מוריס מוכן סוף-סוף לספר את סיפורו.

לאורך הערב הוא ירים חמש כוסות לכבודם של חמשת האנשים שהיו כל עולמו. דרך הסיפורים האלה – סיפורים על שמחה ועל אשמה, על אסון שנשמר בסוד ועל אהבה עזה שמעולם לא מצאה את קולה – ייחשפו חייו של אדם אחד בעוצמה ובחדות.

קולו שובר הלב והכובש של מוריס האניגן יישאר איתכם הרבה אחרי שהכול נאמר.

הפוסט אחרי שהכול נאמר – אן גריפין הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.