גידי מטלפן לתאגיד המים ומדווח שהחשבון אינו שלו, אבל מציע בבדיחות לשלמו בתנאי שיחזירו את הדירה לבעלותו, או שישיבו את הוריו לחיים. המוקדנית מתאגיד המים משיבה לו שאי-אפשר להחזיר את הדירה לבעלותו, אבל את הוריו אפשר...

מי אינו רוצה לפגוש את הוריו שלושים שנה לאחר מותם? לשאול בעצתם בעניינים שפעם לא עניינו אותו, אבל עתה, כשהוא פחות או יותר בן גילם, מבין את חשיבותם ואת גודל ההחמצה?

זה קורה לגידי קפלן גידי משלם את חשבון המים ונוסע לבית הקברות כדי לקבל את פני הוריו שאכן יוצאים מקברם. במשך יומיים הם משלימים פערים, מדברים על מה שהיה ועל מה שהחמיצו; מבקשים להבין דברים שלא דיברו עליהם כשהיו בחיים וכשגידי היה צעיר.

בעקבות שורה של התפתחויות, הקשורות לחשיפת מנגנון השיבה מעולם המתים, על ההורים להחליט אם להישאר בחיים ולסכן את חיי בנם הצעיר, או לשוב לבית הקברות, בחזרה אל מותם.

פתאום, אחרי שלושים שנה הוא סיפור על משפחה, געגועים ופגישה מחודשת, אך גם סיפור על נוכחותו של המוות בחיינו ועל החשיבות וההכרחיות של קיומו בכדי שהחיים יוכלו להמשך.

זהו ספרו השישי של אבי ולנטין. ספרו הקודם, בסתר כנפיים זכה לציון לשבח מטעם ועדת פרס ברנר לשנת 2017.

הפוסט פתאום, אחרי שלושים שנה – אבי ולנטין הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.