ההגדה שלפניכם מעוצבת באיורים ייחודיים של האמן רפאל אבקסיס, המעניקים לה מראה עשיר ומיוחד. מהדורה זו משלבת נוסחים מגוונים ומצטרפת למסורת ארוכה של הגדות חגיגיות המוסיפות יופי והשראה לשולחן הסדר של חג הפסח – חג החירות המרכזי במסורת היהודית.

הגדה זו נועדה להעשיר את חוויית ליל הסדר ולהוסיף צבע, תוכן ומשמעות לערב המשפחתי החשוב של חג הפסח.

בנוסף, מהדורה זו כוללת גם את מגילת שיר השירים.

הפוסט הגדה של פסח הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

סדרה זו מנסה לעצב קנקן חדש ליין הישן והטוב של תורת ה' ופרשנותה, של הגותם העשירה של חז"ל ושל מסורת ההלכה ומנהגי אבותינו בחג ועל החג. היא חפצה להגיש לקורא ניתוחי עומק על משמעות החג בתורה, בתפילה, בהלכה ובמנהג, אולם בה בעת היא חותרת לנגישות קלה וידידותית אל התכנים שהיא מציגה לפני הקורא.

ימי הפורים על שפע מצוותיהם אינם ימים שנצטווינו עליהם מפי הגבורה. את ימי הפורים עם ישראל קיבל על עצמו לדורות עולם, "וְלֹא יַעֲבוֹר", כזכר לנס הצלתם מידי אויביהם בראשות המן ובניו ולזכרון נצחונם במערכה על קיומם. תקנת הפורים מהווה קבלה מחודשת של התורה, וזאת למרות שבמגילת אסתר שם ה' אינו מופיע כלל. בכל הנושאים האלו, ועוד רבים, עוסק הכרך שלפניכם.

הפוסט באר מרים – פורים הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

אף חיי השנה היהודית הם דו משמעיים: חגי השנה חוזרים ובאים בכל שנה, ואנו מקבלים אותם שוב ושוב כמכרים וותיקים, אך יחד עם זאת אנו רוצים לחיות אותם בכל פעם מחדש, לחוש את המיוחד להם באופן המיוחד לנו בכל עת שהם עוברים בתוכנו.

במשך שנים רבות של הבנה והפנמה, של התבוננות באנשים ובזמנים המתחלפים, נכתבו ונאמרו על ידי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) מאמרים ושיחות, על ימי השנה היהודית, החגים והימים המיוחדים לכלל ולפרט. מאמרים אלה, שקובצו כעת יחדיו, לכלל "שנה" שלמה, מצליחים להחיות את השנה כולה, במה שהיה בימים ההם, ובמה שיש בזמן הזה

הפוסט חיי שנה-מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית – הרב עדין שטיינזלץ הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

הסדרה לחגים באר מרים, מפירות בית המדרש של ישיבת הר-עציון, אמורה למלא חלל כלשהו - חלל המתהווה בארון הספרים בכל עת עם הזמן המתחדש. סדרה זו מנסה לעצב קנקן חדש ליין הישן והטוב של תורת ה' ופרשנותה, של הגותם העשירה של חז"ל ושל מסורת ההלכה ומנהגי אבותינו בחג ועל החג. היא חפצה להגיש לקורא ניתוחי עומק על משמעות החג בתורה, בתפילה, בהלכה ובמנהג, אולם בה בעת היא חותרת לנגישות קלה וידידותית אל התכנים שהיא מציגה לפני הקורא.

יום הכיפורים הוא קדוש שבמועדי ה'. הוא היחיד במועדים המכונה בתורה 'שבת שבתון' וחומרת איסוריו בהתאם לקדושתו. תוכנו ומטרתו מפורשים בתורה - התשובה על החטא, הכפרה עליו והטהרה ממנו בעמידה לפני ה'. ביום הכיפורים גם ירד משה רבנו מהר סיני עם הלוחות השניים בידיו, ובו ביום נקבע לדורות סדר עבודה ייחודי לכהן הגדול בבית המקדש. בכל הנושאים האלו, ובעוד רבים, עוסק הכרך יום הכיפורים שלפניכם.

הפוסט באר מרים – יום הכיפורים הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

הרב פרופ' יהוידע עמיר

התנועה הציונית יצרה שיבה אל מרחבי חיים שונים: שיבה אל המרחב הלשוני (תחיית השפה), שיבה אל המרחב הגיאוגרפי ושיבה אל מקורות התרבות והמסורת. משלושתם נותר האתגר של שיבה אל ארון הספרים כקשה והגדול מכולם. הספר של הרבה דליה מרקס בא להשלים את החסר הזה ומחזיר את לוח השנה העברי על כל מועדיו והאירועים הכרוכים בו אל החוויה הישראלית. הורים ואנשי חינוך פורמלי ושאינו פורמלי ימצאו בקובץ הזה עושר של ידע שיכול למלא את מחסני הרוח של העם החי בארצו וחולם בשפתו.

הרב ד"ר בנימין לאו

לפנינו ספר שממש כמו הירח מתחדש מדי חודש ומאיר את דרכנו כל השנה, מדי שנה. הוא כתוב בידה האמונה של הרבה פרופ' דליה מרקס, מומחית בתחום התפילה, השופכת זוהר חדש על החגים, הימים הטובים והמועדים.

פרופ' צביה ולדן

מי שיקבלו על עצמם ללוות את השנה בקריאה אטית ומאירת עיניים של הספר, חודש אחר חודש, ימצאו בו שלל רב, אך גם מי שיציצו בו מפעם לפעם ימצאו את עולמם עשיר יותר ואת ימיהם, בחג ובחול גם יחד, מלאי זיו ומפיקים נוגה.

פרופ' אביגדור שנאן, מתוך ההקדמה

הפוסט בזמן – דליה מרקס הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

ספר תהלים הוא ספר התפילות העתיק של עם ישראל. רבים נהגו לקרוא בו מדי יום בקביעות או בזמנים מיוחדים. המזמורים, המכתמים וקטעי השירה פרטו על נפש האדם במהלך הדורות והפעימו את מי שחיפש השראה, התרוממות רוח או רק מילים לבטא את מצוקותיו ברגעי ייאוש ומשבר. אלפי שנים חלפו מאז נכתב ספר תהלים, אך תפילת האדם מעולם לא פסקה. הצורך ללחוש תפילה נשאר כשהיה, כמו גם החיפוש אחר המילים הנכונות בכל עת.

תפילת האדם – תהלים לכל יום מנגיש לבני-זמננו את ספר התפילות העתיק, ובאמצעות ביאור מילים קשות, מתן כותרות והארת ההקשר, הוא מחזיר את הספר לתודעתנו ומאפשר לנו לחוות את השגב והיופי שבטקסט הקדום, אך יחד עם זאת להבין אותו משל היה בן-זמננו. הספר ערוך על פי החלוקה המקובלת, שלושים יחידות כנגד שלושים ימי החודש, כאשר לכל אחד מהימים שער ובו פירוט שמות הפרקים וכותרותיהם וכן סיכום קצר על אחד מהנושאים המרכזיים שלו.

דוד ליברמן קורא בתהלים בכל יום ועוסק במחקר ובהוראת מקרא, תלמוד וחסידות. היה חבר בית המדרש הפתוח "אלול", ממייסדי "מקור חיים" ו"בית המדרש להתחדשות", וכיום מנחה בעמותת "קולות".

הפוסט תפילת האדם – תהלים לכל יום הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

"איך מתפללים? ספרו של אבי הוא מדריך והשראה ללב ולראש. מילותיו הן אוצר אדיר של יהדות".
(פרופ' סוזנה השל)

"בספר הזה אברהם יהושע השל מחזיר את הכוונה אל המקום אליו היא שייכת. השל בא להזכיר לנו את מה שיש לנו נטייה לשכוח: ההתכנסות הדתית לא נועדה לענייני פוליטיקה, לצבירת כוח, או להשתייכות חברתית ומגזרית. העיקר, השל אומר, הוא לזכור מול מי אתה עומד ומתפלל. חשוב מאוד ונחוץ לנו להקשיב לקול היהודי המואר, לקול האנושי והכלל-עולמי שלו".
(אהוד בנאי)

הפוסט התפילה- תשוקת האדם לאלוהים הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

הספר, שיצא בהוצאה יהודית מכובדת, היה לרב-מכר חובק יבשות. 28 מהדורות פורסמו במהלך השנים בשלוש שפות. נשים יהודיות בגרמניה, בארצות הברית ובישראל החזיקו את הספר קרוב אל לבן, בצד הסידור המסורתי ואף במקומו, והוא עבר בירושה מאם לבת.

בצד תפילות היום-יום, יצרה נוידא תפילות אישיות שהן רלוונטיות עד ימינו: תפילה לבת-מצווה, למציאת אהבה, לכלה בחופתה, לאם שבנה חולה, לאם שבנה משרת בצבא, תפילות לנשים לאחר לידה, בקשה להצלחה בפרנסה, התייפחות הנפש עם מות קרובים ואהובים, או בהיעדר היכולת ליצור חיים.

14 מן התפילות הללו תורגמו לעברית ונכללו בספר תפילת נשים. הן חדרו כברק ללבן של נשים – וגם של גברים – בישראל, והיו לחלק בלתי-נפרד מן הטקסים היהודיים השונים: בת-מצווה, חתונה, ברית מילה וגם, להבדיל, ברגעי שכול ואובדן.

הצמא שבו התקבלו התפילות בקרב קהלים שונים בארץ הביא את ד"ר עליזה לביא להמשיך במסע החיפוש אחר פאני נוידא וסיפור חייה, להביא לדפוס את ספרה בעברית עדכנית אך נאמנה למקור, ולהשיבם אל ארון הספרים היהודי.

כך, לאחר 150 שנה, מצטרפת מהדורה עברית ראשונה של הספר שעות התייחדות, בתוספת הקדמה מאת ד"ר לביא, למהדורות הרבות שיצאו במהלך הדורות בגרמנית, באנגלית וביידיש.

הפוסט שעות התייחדות – פאני נוידא הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

למפעל אדיר ממדים זה חברו חילונים ודתיים כאחד, רבנים, סופרים וחוקרים, והם גיבשו יחד רשימה של יצירות מופת יהודיות מתקופות ומרבדים שונים של השפה והספרות העברית.

היצירות שנבחרו הן מתקופות התנ"ך והתלמוד, ימי הביניים והעת החדשה, מתוך שאיפה להעניק ייצוג לגוונים שונים ביצירה היהודית לדורותיה.

סדרת עם הספר מגישה לקורא העברי בן ימינו את יצירות העבר, נכסי יסוד בתרבות ישראל, בהוצאה חדשה, מהודרת ונהירה, השווה לכל נפש.

מחזור ליום הכיפורים

בכרך זה מובא מחזור התפילה ליום הכיפורים, נוסח ספרד. מחזורים רבים מבקשים להקל את שיחו של האדם עם בוראו כמו את התמצאותו בסדרי התפילה. מיוחד הוא מחזור זה, בעריכתו של יונדב קפלון, המבקש להעניק משמעויות קיומיות וישראליות לבאים בשעריו, ולאפשר למתפלל בו לרדת לעומקה של תפילה גם אם אינו מבין את כל מילותיה. נוסח התפילות במחזור מפוסק ומלווה בהנחיות התמצאות מפורטות. בתחתית העמודים מובאים קטעי מדרש והלכה, עיון והגות ואף ספרות ושירה – חדשים גם ישנים.

הפוסט עם הספר – מחזור ליום הכיפורים הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

למפעל אדיר ממדים זה חברו חילונים ודתיים כאחד, רבנים, סופרים וחוקרים, והם גיבשו יחד רשימה של יצירות מופת יהודיות מתקופות ומרבדים שונים של השפה והספרות העברית.

היצירות שנבחרו הן מתקופות התנ"ך והתלמוד, ימי הביניים והעת החדשה, מתוך שאיפה להעניק ייצוג לגוונים שונים ביצירה היהודית לדורותיה.

סדרת עם הספר מגישה לקורא העברי בן ימינו את יצירות העבר, נכסי יסוד בתרבות ישראל, בהוצאה חדשה, מהודרת ונהירה, השווה לכל נפש.

מחזור לראש השנה

בכרך זה מובא מחזור התפילה לראש השנה, נוסח ספרד. מחזורים רבים מבקשים להקל את שיחו של האדם עם בוראו כמו את התמצאותו בסדרי התפילה. מיוחד הוא מחזור זה, בעריכתו של יונדב קפלון, המבקש להעניק משמעויות קיומיות וישראליות לבאים בשעריו, ולאפשר למתפלל בו לרדת לעומקה של תפילה גם אם אינו מבין את כל מילותיה. נוסח התפילות במחזור מפוסק ומלווה בהנחיות התמצאות מפורטות. בתחתית העמודים מובאים קטעי מדרש והלכה, עיון והגות ואף ספרות ושירה – חדשים גם ישנים.

הפוסט עם הספר – מחזור לראש השנה הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.