"עושים סדר במשפחה" היא הגדה של פסח מיוחדת לכל בני הבית – ילדים, הורים ומשפחה מורחבת. ההגדה משלבת סיפורים מרתקים מההיסטוריה היהודית, הסברים בהירים למנהגי החג ותשובות לשאלות שעולות סביב שולחן הסדר מכל הכיוונים.

המבוגרים ימצאו בה פירושים מעניינים ותובנות מאירות עיניים שיעשירו את קריאת ההגדה, ואילו הילדים יפגשו סיטואציות משפחתיות מוכרות, רגעים משעשעים ותכנים שמקרבים אותם לחוויית ליל הסדר.

ההגדה מזמינה את כל בני המשפחה לחגוג את ליל הסדר כפי שהוא באמת – חגיגה משפחתית גדולה, שמספרת מחדש את סיפורו של העם היהודי ואת יציאתו לחירות.

להגדה מצורפים פירושים מאת Benny Lau, רב קהילה בירושלים, מרצה ומלמד בתחומי היהדות ומחבר ספרי עיון על חכמים ונביאים. את ההגדה ערכה Nili Osherov, כותבת ועורכת ותיקה, שממשיכה בכל שנה לשמור על זכותה לשאול מחדש את השאלה המסורתית – “מה נשתנה?”.

הפוסט עושים סדר במשפחה – הגדה של פסח לילדים הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

ההגדה שלפניכם מעוצבת באיורים ייחודיים של האמן רפאל אבקסיס, המעניקים לה מראה עשיר ומיוחד. מהדורה זו משלבת נוסחים מגוונים ומצטרפת למסורת ארוכה של הגדות חגיגיות המוסיפות יופי והשראה לשולחן הסדר של חג הפסח – חג החירות המרכזי במסורת היהודית.

הגדה זו נועדה להעשיר את חוויית ליל הסדר ולהוסיף צבע, תוכן ומשמעות לערב המשפחתי החשוב של חג הפסח.

בנוסף, מהדורה זו כוללת גם את מגילת שיר השירים.

הפוסט הגדה של פסח הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

מדוע תוקעים בקרן של איל בראש השנה? מדוע בסוכות לוקחים לבית הכנסת ארבעה מיני צמחים? ומה מקור הנרות בחג החנוכה?

בגן ובבית הספר מלמדים אותנו שהשופר נועד לעורר לתשובה, שארבעת המינים מסמלים סוגים שונים של טיפוסים בעם ישראל, ושבחנוכה מדליקים נרות לזכר נס פך השמן. הסברים אלה מבוססים על מסורת חז"ל, אבל במאות השנים שלפני חז"ל, ואף בזמנם, סופרו על חגי ישראל סיפורים אחרים שנשאו אופי שונה מאוד - מגוונים יותר, פראיים יותר, ופתוחים לעולם הרחב.

חוקר התרבות היהודית פרופ' ישי רוזן־צבי מזמין אותנו להעמיק חקר ולבחון את ההיסטוריה של החגים מראשיתה. בספר זה הוא חושף בפנינו רבדים עמוקים, דרמות אדירות ומקורות מפתיעים, המסתתרים תחת המסורות המקובלות לגבי חגי ישראל ומנהגיהם.

ישי רוזן־צבי מלמד תלמוד וספרות יהודית עתיקה באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן. ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל הוא ספרו החמישי בעברית. לפניו ראו אור הטקס שלא היה: מקדש, מדרש ומגדר במסכת סוטה, מאגנס; גוף ונפש ביהדות העתיקה, מודן; בין משנה למדרש: קריאה בספרות התנאית, האוניברסיטה הפתוחה; ומגוי קדוש לגוי של שבת: האחר של היהודים: קווים לדמותו, עם עדי אופיר, כרמל.

הפוסט ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל – ישי רוזן צבי הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

אף חיי השנה היהודית הם דו משמעיים: חגי השנה חוזרים ובאים בכל שנה, ואנו מקבלים אותם שוב ושוב כמכרים וותיקים, אך יחד עם זאת אנו רוצים לחיות אותם בכל פעם מחדש, לחוש את המיוחד להם באופן המיוחד לנו בכל עת שהם עוברים בתוכנו.

במשך שנים רבות של הבנה והפנמה, של התבוננות באנשים ובזמנים המתחלפים, נכתבו ונאמרו על ידי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) מאמרים ושיחות, על ימי השנה היהודית, החגים והימים המיוחדים לכלל ולפרט. מאמרים אלה, שקובצו כעת יחדיו, לכלל "שנה" שלמה, מצליחים להחיות את השנה כולה, במה שהיה בימים ההם, ובמה שיש בזמן הזה

הפוסט חיי שנה-מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית – הרב עדין שטיינזלץ הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

סדרה זו מנסה לעצב קנקן חדש ליין הישן והטוב של תורת ה' ופרשנותה, של הגותם העשירה של חז"ל ושל מסורת ההלכה ומנהגי אבותינו בחג ועל החג. היא חפצה להגיש לקורא ניתוחי עומק על משמעות החג בתורה, בתפילה, בהלכה ובמנהג, אולם בה בעת היא חותרת לנגישות קלה וידידותית אל התכנים שהיא מציגה לפני הקורא.

ימי הפורים על שפע מצוותיהם אינם ימים שנצטווינו עליהם מפי הגבורה. את ימי הפורים עם ישראל קיבל על עצמו לדורות עולם, "וְלֹא יַעֲבוֹר", כזכר לנס הצלתם מידי אויביהם בראשות המן ובניו ולזכרון נצחונם במערכה על קיומם. תקנת הפורים מהווה קבלה מחודשת של התורה, וזאת למרות שבמגילת אסתר שם ה' אינו מופיע כלל. בכל הנושאים האלו, ועוד רבים, עוסק הכרך שלפניכם.

הפוסט באר מרים – פורים הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

ממגילת אסתר שואב הרב סולוביצ'יק תובנות באשר למצב האנושי ובאשר ליחסיו של הקב"ה עם עמו ישראל. הוא נופח רוח חיים בדמויות המגילה באמצעות שימוש במדרש הקלאסי, באנלוגיות היסטוריות, בהבנה עמוקה של הטבע האנושי ובהאזנה רגישה לדקויות טקסטואליות. המכנה המשותף העומד בבסיס רעיונותיו על אודות פורים הוא אופיו האוניברסלי והעכשווי של הסיפור.

גם מסיפור חנוכה שואב הרב סולוביצ'יק לקחים כלליים. מן העובדה שגזירות היוונים כוונו כנגד קיום המצוות, אנו למדים כי ימי החנוכה מציינים את ניצחונו הרוחני של עם ישראל. הבנה זו מספקת את המפתח להסברת מאפייניו המיוחדים של החג. יתר על כן, הרב מראה כיצד משמש מאבקם הרוחני של החשמונאים אב-טיפוס למאבקם של דורות רבים להגשמה עצמית יהודית.

הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903) היה מן הבולטים שבאנשי ההלכה במאה העשרים והוגה דעות חדשני ומקורי ביותר. במשך יותר מארבעים שנה העביר הרב סולוביצ'יק את השיעור בתלמוד לבכירים שבין תלמידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן שליד ישיבת יוניברסיטי בניו יורק, וכן הרצה בפני קהלים מגוונים ביותר. בהרצאותיו ובחיבוריו הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים להתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים, בעוד הוא עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי.

הוצאת ידיעות ספרים גאה להכריז על הזכות להוציא לאור את סדרת "מאוצר הרב", המביאה לציבור כתבים נבחרים מתוך אוצר חיבוריו ודרשותיו של הרב סולוביצ'יק, מגדולי הוגי הדעות בדורנו.

הפוסט על התשועות – הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

שמות חג הפסח, ובצירוף לו חג המצות, ושניהם כחג אחד, הוא ראש וראשון לחגים כולם. זהותנו כיהודים, כעם ישראל וכעמו של ה' נולדה בחג זה, וכך גם ייעודנו לתקן עולם במלכות ה' ותחילת הליכתנו אל ארץ אבותינו. בנוסף, חג הפסח הוא גם חג המשפחה, המביא לידי ביטוי את הקשר שבין ההורים וילדיהם בהעברת שושלת המסורת. בכל הנושאים האלו, ועוד רבים, עוסק הכרך שלפניכם.

הפוסט באר מרים – פסח הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

חז"ל בחוכמתם עסקו רבות בהבנת מהותם של מועדי ישראל, הן בעיצוב הפרקטיקה ההלכתית והן בשרטוט עדין של הספירה המחשבתית של החגים באמצעות עולם המדרש. לגעת בזמן מציע נקודת מבט מרעננת על לוח השנה היהודי דרך העמקה במדרשי חז"ל. המהלכים המחשבתיים שנפרשים בספר זה מבקשים לחבר את הראש עם הלב, לגעת בנפש האדם ולהשיב לחגים את הלחלוחית החסרה בם לפעמים.

הרב רונן נויבירט הוא נשיא ארגון חברות"א – יהדות בנוסח תל אביב, מייסד ומנכ"ל ראשון של ארגון רבני בית הלל ועד לאחרונה רב קהילת "אהל ארי" ברעננה. כיהן כראש מיזם "קהילות" ו"צוהר לחגים" בארגון רבני צֹהר והיה שליח בני עקיבא בצפון אמריקה. הרב נויבירט הוא גם רס"ן במילואים בשייטת 13, בעל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב ועסק שנים רבות בהיי-טק כמנהל טכנולוגיות בכיר

הפוסט לגעת בזמן – רונן נויבירט הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.

הסדרה לחגים באר מרים, מפירות בית המדרש של ישיבת הר-עציון, אמורה למלא חלל כלשהו - חלל המתהווה בארון הספרים בכל עת עם הזמן המתחדש. סדרה זו מנסה לעצב קנקן חדש ליין הישן והטוב של תורת ה' ופרשנותה, של הגותם העשירה של חז"ל ושל מסורת ההלכה ומנהגי אבותינו בחג ועל החג. היא חפצה להגיש לקורא ניתוחי עומק על משמעות החג בתורה, בתפילה, בהלכה ובמנהג, אולם בה בעת היא חותרת לנגישות קלה וידידותית אל התכנים שהיא מציגה לפני הקורא.

יום הכיפורים הוא קדוש שבמועדי ה'. הוא היחיד במועדים המכונה בתורה 'שבת שבתון' וחומרת איסוריו בהתאם לקדושתו. תוכנו ומטרתו מפורשים בתורה - התשובה על החטא, הכפרה עליו והטהרה ממנו בעמידה לפני ה'. ביום הכיפורים גם ירד משה רבנו מהר סיני עם הלוחות השניים בידיו, ובו ביום נקבע לדורות סדר עבודה ייחודי לכהן הגדול בבית המקדש. בכל הנושאים האלו, ובעוד רבים, עוסק הכרך יום הכיפורים שלפניכם.

הפוסט באר מרים – יום הכיפורים הופיע לראשונה ב-הסיפור הבא.